Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 181

יהושע העשל שור. (נולד ג' סיון תקע״ד, נפטר י״א אלול תרנ״רס. ימי מלחמת ההשכלה בגליציה ספו תמו זה כבר, המשכילים הלנו לעולמם וכל פעלותיהם נשכחו מלב, בי הזמן בעצמו עשה לאט לאט ובלי רעש ושאון יותר מאשר חפצו המשכילים ההם לעשות; בני עמנו פשטו את צורתם הגשמית והרוחנית וילבשו צורה חדשה וכל עניני חייהם השתלשלו וישתנו, אם גם לא נתקנה הדת בדרך רשמי ע״י אספת רבנים, כאשר אבו המשכילים. אחד מגדולי המשכילים בימים ההם היה מר יהושע העשל שור, הוא בעל ״ה ח ל ו ץ״, אשר הרעיש ויזעזע בשעתו את כל עולם ספרותנו ואשר הוליד מהפכה רוחנית בקרב כל קהל קוראי עברית. ובמותו ראינו עד היכן אבד ערכה של שטת "ההשכלה" הזאת, כי גם שם לוחם כביר וסופר נשגב כשור נשכח מבין החיים; שנים־שלשה מן המשכילים הזקגים לוו את מטתו, והמודיעים את דבר מותו להעתונים לא ידעו מה טיבו של הנעדר: העתונים האשכנזים כתבו בשבחו, כי הוא כתב "יפה" בשפת עבר וכי זכה לערוך מכתבים לגרץ! אשר שמחה ווייסמאן הספידהו בהמליץ - שלש שנים לפני מותו, ובגקרולוג שכתב עליו בריינין בהצפירה נאמר, כי "היה ת״ח שנמצא יותר מרבב אחד על בגדיו״ ותו לא. אדם מצוין ויחיד במינו היה החכם יה״ש. הוא צמח ויגדל מאליו, בלי מורה ובלי סדר, ויעש חיל בלמודי התורה והתלמוד, וילמוד גם שפות ומדעים, ויהי כספוג הסופג את הכל. בימים ההם החלו אחינו בגליציה להתנער מתרדמתם, ותהי תנועה חזקה לדרישת חכמה והשכלה בכל המדינה, ביחוד גדלה התנועה הזאת ב ברא די, עיר מולדת יה״ש ומקום מושכו. אז התודע ליצחק ע ר ט ר - עלם מסכן שוחר תושיה, אשר הרשה לעצמו להטיח דברים בלפי כבודם של קנאי לבוב, שהרבו לשמור צערי הצעירים דורשי החכמה ולרדפם, ויהר בו אף הר״י ארנשטיין (בעל ״ישועות יעקב״) ויתנהו לחרם, ויברח מפני רודפיו הקנאים, וילמוד חכמת הרפואה, (12)