Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 180

פרדס 180 מהערבים כגורם אורידה, ז :־* ז •וי ¬ו¬ אשיר , אמע בו רחשי לבתי; עם המיתרים אהימה. ארידד״ו ־ ז ז*• 7 זי ז יפרוץ ברעם בם שברי, אנחתי. בקולות תפרצנה הרעמים-אנחותי ונחתו לבות אמרים והלמו; .ידאו מצי״קי תלאותי, צרותי,- .יראו ^קךבנם, "יבשו .יבלמו. רבות נשאתי מתלאה וכלמה., ז ד * ־גזז : 7 רבות עניתי מחמם עולתה, \"• י* ז ז —:־ד ▼ לבי התפלץ ויהי מעץ־דמעה, עתה הדמעות בלב מעמסה. ןשנה מכתי , דמעותי^נקפאות, הה, סרח נורא אחושה בלבבי,־ ▼ '.* |• 7 7 7 ג 7 אקח הכנור ונגינות נפלאות אשיר, אנגן-עד תחיה בו אביא. אשיר על חיפש, על היי עדנים- איליל על עבדות, על עני ולחץ;■ אשיר, אילילה בפינות ורננים, 7• •״ * 7 : 1 : 7 לבי עד יהם, ירפא המחץ. אריס דמעותי, אז אולי אנחם, 7 * 1 ״ : ־* 7 ־ *.״ 7 *״ תקוה ואמץ בלבבי ינובו,- באויבי הפראים אז אוסיף הלחם לחיים ופעולה בארץ אשובה. : ־ : ו 7 7 :• 1 7 7 .1¥ היו ימים, בעצם יךי שם תפארת לי נחלתי; אך האויב ידי שבר ותחת _יד הצר נבלתי. היו ימים, בגדל רוחי 7 ־* * : :* נפשי פעל־רב פעלה; אך אכזרים הציקוני ורוחי כהתה, נפלה. : * 7 :־־ 7 7 7 7 כהי, עצם יךי אבד, כנפי־רוהי בבר נגזרו; חמודותי גזלו מני - אך דמעותי לי נשארו. .־/ץ כחה גם עזה אם הסרה לבתי, 7 ־ 7:7 ז רוחי הכביר לו גם .יעזבני, - גדולות, נפלאות אז תעש אנחתי, רוח, הצלה דמעתי תראני ♦ * * * שירים עליזים בארצם פוריה שרו אמתי, אך שירים נשגבים; י גרשו מארצם ובארץ נכמה תלו כגורם אז על הערבים. 7 ״ ־ 7■־• 7 ך ז י. דוידוויטש.