Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 179

♦ נגינות למ&נאי אמץ־־לב וכה, להם השופטים , הטבחים; אני, הלכה/ אלך עזחוח, מפהד צר אין לי מנוח. למשנאי רהב וגדולה, מצבם אמיץ, כסלע איתן; ובלבי יאוש, אין הצלה! - לרוהתי אשא בכי ויללה. : - : 7 ״ י., ז : ז־1 .111 עיני ראו הרם ערי, ־־ 7 י."••• ז׳ז ארצי רנל־זד רמסה, - ־ : ״.״ •.״ •" ז ז ז בחמתי אז נשבעתי: נקום אקום עוד נקמתה! עיני ראו מצוקות אחי, שאתם בל היום חרפתם, - : ״ 7 7 ־ : ־1 7 בנפש מרה אז קראתי: אלי, אלי, נהום נקמתם! עיני ראו... יד מפיהם נשקואחי, הה, ראיתי)- 7־ : 1 ־־ ־־ 7 7 * " אז עז רוחי עזבני ומנהמת־לב בכיתי... ״״־:״■" *״ 7 .1 "נם אני הייתי גבור, בנבורים עת נלחמתי; בעד מולדתי, בעד אומתי אז בכף את נפשי שמתי. נם אני הייתי גבור, עת עריצים הממוני; *״ 7 ״ ד ז . נקם ושלם מלא לבי, ■דז 1 : ״ 7- צבאותיהם עת סבוני. גם אני הי\תי גבור, •בין אכזךים, בין מענים־; באמץ לבי אז נשאתי לעג וקלם שאננים. נם אני הייתי גבור... - ד . אך שנות עמל רב ודחי עברו ולבי בי המסו - עתה איליל ארבה בכי. .11 ־למשנאי מרדוב־יה בתבל, משמני־ארץ, ־יבול שמלם; אני בח;מך עמוס סבל, ■אך רי# ודאגה לי לחבל. - 1 :7 7 . ■ך ..... *י 4