Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 167 (sequence 177)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--794-8004750- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
67נ על דבר המחלף החדש בספרותנו היסה ■לקובץ נדול של העתקות משונות ולנל של עצמות משלכות משלחן ודים נולדה "בכח צרכים חדשים שנגלו להסופרים על פי מצב חדש בחיי ההסטוריה של העם". ־לו בא איש ואמר בי פעולת הסופרים הזקנים בספרות הרוססית היתה במקרה ופעולת סופרי שנות השמונים והתשעים נולדה בבח צרכים חדשים שנגלו להם עפ״י מצב חדש בחיי ההסטוריה של העם, כי עתה בזו לוי ולדבריו, ואצלנו נשמעת דעה■ מוזרה כזאת כתורה חדשה מפני שיש לה בתב־־הכשר מחבת־ציון, הבאה ופורשת כנפיה על ספרות עברית ברוח פול־די־קוק וזאלא... ה. אם, בכלל, תצויר תנועה ספרותית באה במקרה, אינה אלא אותה התנועה הנראית בספרותנו בימינו אלה, המסחת את דעתה מצרכי האומה באותה שעה ובאותו מעמד ואין חותם זמנה טבוע עליה אף במקצת. אצל אומות העולם ישנם. אמנם סופרים גאונים העומדים למעלה מן המקום והזמן, אבל סופרינו הפשוטים מחויבים שיכירו תמיד את מקומם וזמנם ואמתיותיהם (הלא מתימרים המה למגלים אמתיות חדשות), צריבות להיות קרובות אל החיים, ודוקא אל החיים שלנו. לא תורות כלליות ומשותפות לבל בני האדם אנו מבקשים מסופרינו (וכלום יש ביכלתם לתתן לנו?) , אלא בינה לתועי־רוח מאתנו והארת נתיב על דרך הנבוכים במדבר חיינו הגדול והנורא, שאנו הולכים ונכשלים בו זה שנות אלפים. בזאת אנחנו מבקשים מספרותנו, אבל-חפצנו ממנו והלאה. בימים האלה שמסבות התהפכו בתחבולותיהן וחיינו מלאים יאושים על בל צער ושעל ורבים נאחזים בסבך של ספקות, .שכל אחד מהם מדכא את האדם החושב עד דכדוכה של נפש, ושואלים: איזו הדרך ישכון אור האמת הטהורה - אין ספרותנו היפה מסוגלת להיות לנו לעזר אף במעט להשגת תירוץ .מספיק על איזו שאלה המעסקת אותנו, והספרות בכללה הכרוכה ומקופלה ראשה ורבה במרתפי עתונינו לימים; *צפורטוניסטית היא, מנענעת בראשה לבל צד ומראה .פנים לבאן ולכאן, לאמר: מי שעשה כדברי פלוני עשה ומי שעשה כדברי אלמוני עשה; טוב להושיב נשמות ארץ־הקדש, טוב ליסד מושבות לעברים בארץ־הכסף .וגם טוב ללכת לא״י דרך ארננתינה, זאת כל תורת הספרות הפובליציסטית בימינו, ואידך זיל גמור... אותו אמץ הלב ועז הרוח שעמד לפנים לסופרינו הזקנים להגן על דעותיהם בחרף נפש ולבלי לותר מהן אפילו בחוט השערה, פשט עתה ויעף מסופרינו הצעירים לגמרי וספרותנו תאמר לא בי הוא. אותות ליאות ושפלות־ידים אנו רואים היום בספרותנו, היא בעצמה אינה מאמנת בה ובכחותיה ובשביל כך הנה מחזרת על פתחי יהודים טובים לבקש הסכמות... בלוח "אחיאסף" שנה ב׳ גומר