Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 164

פרדס 164 בי באה אל קרבה. גם על סופרינו הזקנים נחה רוח הסופרים הגדולים מבד עם הארץ, אבל את הרוח הזה שעבדו שעבוד גמור לטעמנו ולאופינו אנו. הבל רואים, למשל, עקבות פעולת גגל וחבריו מבצבצים ובולטים בספודי פמאלענסקין, גארדאן,. אברמאוויטץ ודומיהם, אך מי אפוא יואל לאמר כי יוסף וגדעון ב,,התועה", שמגר בך ענת בהשיר הספורי "שגי יוסף בן שמעון", הרב מטעם הממשלה בשיר "שומרת יבם/ גבוריספורי מענדעלי מו״ם וביוצא.באלו לא משלנו הם ולא דם ישראל נוזל בעורקיהם ולא כעברים מלידה מבטן ומהריון עשו מה שעשו? ומאידך גיסא, מה המספרים. החדשים עושים? הם לוקחים ספורי זאלא ומוהפסן וסיעתם ומתרגמים אותם עברית. מעל הרוב לא "בשפה ברורה") ולהם המה קוראים "ספורים מחיי העברים". בעמנו המצוין מני אז בתורת מוסרו הנעלה, בטהרת משפחתו ובצניעות נשיו ובנותיו, המה. מוצאים יצורים משחתי המרות מתמכרים בל ימיהם להוללות ופריצות ולתאות בשרים. עוברת כל גבול, עלמות בלות סרות טעם ונשים שטות תחת בעליהן ואותם הנם מציגים לפנינו לראוה בהם ואומרים: אלה גבוריך, ישראל! - \ / / * * י 4 כבר העירנו את הקורא במקום אחר, בי אין בסופרינו מהירים ל ע ש ו ת. הסטוריה גם בחיים גם בספרות, אם האחד או השנים שאינם בני דורנו וחיים בו עפ״י טעות כתבו מרתת על ההשכלה והמחזיקים בה, והריעו הסופרים מיד תרועה גדולה: רוח ריאקציון נושב בספרותנו, ל קנו ס ה היא מוליכה אותנו! אם סופר פלוני מזכיר בספורו אגב אורחא את השמש והירח והככבים 'וכל צבא השמים, ומהרו והפיחו עיר ומתים לאמר: רומנטיזם שולט בספרותנו! ואם מספר אלמוני מתארי בספורו האהד איזו ריבה יושבת בחדרה והוגה באהבה בחום גדול ומרוב חמימות. מתגלגלת כתנתה מעליה ונופלת עד חצי גוה ולבנת חזה המגלה נשקף החוצה , ובספורו השני מכריח הוא אחת מבנות ציון היקרות לטייל עם עלמה תמימה ארוכות וקצרות ע״ד חיי האישות שבצנעא ולדבר באזניה דברי נבלה, ובספורו השלישי כופה הר כגיגית על אשד. עבריה, והיא בעולת בעל, להפר ברית ולשטות תחת אישה,- שמע מינה תקופה הדשה מתחלת בספרותנו, תקופת הריאליזם!- ועל פי אחת מסברות הברש ממין זה, החלו כיום לתקוע ולהריע בקרבנו 4 מהלך חדש בספרותנו י זוכרים אנחנו כי לפני שלש שנים שאל סופר אחד, כמדומני שהוא מבעלי המהלך החדש, בתלונה: ״איזה טפום השאירו לנו בספרותנו שנות הארבעים, איזה - שנות הששים ואיזה שנות השבעים?״ ובאותו מעמד הוא משיב: ״אפם ואפס!״ והנה