Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 156

פרדס 156 ו) על פי עצתו יאמר לחבר ספרים בלשון עבר הנצרכים לחנוך הנערים והחסרים עור במדינתנו, ורק את הספר אשר יסכים הוא עליו נם על פי עצת הקאנסיסטאריום הכללית אותו ילמדו המורים כן בבתי־הספר, כן בבית תלמודיהם ומהם יבחנו המלמדים. ז) כמה פעמים בשנה מחויב הוא לדרוש בבית־־הבנסת הגדולה מיסודות המוסר ואהבת אדם, להעיר את העם להתחזק במלאכה ובעבודת האדמה - וטוב היה בי יודפסו דרשות כאלה, לשלחם בכל תפוצות ישראל, למען יראו מהם לדרוש בל רבני הערים הקטנים. ח) על רשיונו לבד יהי רשות לאיש לקחת אשה אחרי יבחן אם הוא בחור - מה מלאכתו ובמה מתפרנס ואם יודע לבל הפחות עקרי ויסודות הדת וחובותיו לאלהיו למלכו ולארץ אבותיו, ואם הוא אלמן או נרוש, מה מסחרו מלאכתו ועבודתו. כמשפט הרב הנובערניה בכלל כן משפט רבני האויעזדים ורבני הערים הקטנות בפרט. אלה המה החובות הראויות שיוטלו על שכם הרבנים, למען יהיו בידם לאחד את כל פרטי הנהגת חנוך הנערים והנהגת מוסר השכלת הגדולים,; למען לא יהיו עוד מאשרי העם הזה מתעים אותו, ולא יהיה עוד צאן ישראל שה פזורה ונדחה׳ ולא יתעו עוד ככבש במרחב התבל בין אריות וזאבי ערב. ולמען יהיה מקור נפתח לישועת ישראל ראוי שתכונן הממשלה בית־מדרש לרבנים בארץ רוסיה, אהד או שנים, שמה יחונכו אצילי בני ישראל לגשת אל הקדש משמרת הרבנות - הבית הזה יהיה כמשפט בית־הרבנים בפאדובה. והנני לכתוב לך על זה במכתב מיוחד דעתי על דבר הלמודים שם.- אמנם עתה יספיק לך ידידי דברי אלה המעטים, ולו ידעת כי בדמי לבבי הנני כותב לך כי אז לא בקשת ממני מכתבי בדבר הזה - יקר לי בל הנוגע לעמי ולדתי עד כי ירעד לבבי בקרבי אם אזכור בו, ואחרד לראות את הפרץ הנפל נבעה בחומתם - אוי לי אם אחריש ואוי לי כי אדבר, אמנם אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים. הטון אוהביך - -?£3^'