Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 122

פ ל ד מ 122 בריאת אדם וחוה; אחרי שבל הסטורית צאצאיהם מכובלה, וכל טבעת תלויה בהקודמת, וכלם תלוים באיכות בריאת אלהים את אדם הראשון, "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", במבט ההוא ראה את כל הסטורית הפרוגרס האנושי, וראה שהיה מה שחפץ. בכלל האדם הוא חפשי, משום שיודע מה שעושה, ועושה מה שחפץ, ואילו היה חפץ בלי מוטיבים, בלי שמעו לשכליותיו המנענעות אותו, אז היה עושה בלי שכל והיה סכל. תוצאות הסכלים אין אנו רואים, יען הנם חפשים במעשיהם ממוטיבים ושכל; אבל הם לא יקראו אנשים חפשים. ואם כן החופש האמתי איננו מחוץ למשמעות אל המוטיבים והשכליות, ולהפך הוא מהיבם. ולכן אם המעשים החפשים יוצאים מהמוטיבים והסבות הפנימיות והחיצוניות, הפועלים על הרצון(ואשר בלעדיהם אין שם אלא סכלות) הנה ידיעה שלמה מכל הסבות האלה (שאיננה אלא אצל אלהים) צריכה לראות מראש את תוצאותיהן, מבלתי הקטינה אף במעט את חופשתן. פתרון בואיציום קרוב לאותו של הרמב״ם, ומכשר יותר משלי לקנות לב הנעורים, כאומר 5 כבד ודם , אשנה ואשלים כי שאלות כאלה אינן מקובלות אצל הנעורים ולא אצל רוב בני אדם, שבכלל די להם להיות מודים בחפש האנושי וביכולת־ודעת־־כל האלהית. .924 .1857 .9 .15 אל י. לוי וע, פ ו נ ט ך י מ ו ל י, ו י ר צ י ל י. את הביבליה צריכים ללמוד בקדומים, אם ידמו לקרא בה בימי העלומים (כמו שחפץ רוסו שלא ידברו על אדות אלהים עם מי שאיננו עוד בן שבע עשרה שנדס, לא תהיה מעולם מוטעמת, אלא מנואצת ושנואה. הפשיטות הביבלית יכולה להיות מוטעמת בימי התמימות. אז הנה מתרשמת ועוזבת בנפש חותם של זכות, תמימות ומוסר אמתי המוסד על רגשת חמלה וסימפטיה ועל אמונה בהשגחה חמרית, נראית, ארצית. אבל אם הנפש הנה כבר מתוארה בטפום אחר, ביופי המדומה ותועלת החברה, בחנופת הספרים הזרים, אז לא תמצא עוד הביבליה חן. הביבליה מועלת אם יתנהגו על ידה: להפך תזיק , ,925 .24.9.1857 אל מ, שטיינשניידר, פרוסניץ. אין לי שום התחיבות או סימפטיה אל ה״תחכמוני", אני מאבד זמני ועתי לבדק נוסחאותיו בכדי לעשות רצון קאמפף; כמו שאין לי שוס אהבה לדברים נינליו^רפיס