Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 117

אגדות ש ו ״?* 11*7 היו קדמונינו, בעלי האמונה התמימה, מאמינים שאלהיים הוא גשם דק מאד ולא שכל פשוט. בכלל מעלתו הנתלה של הרמב״ם היא במה שמאז■ היה מרחיק הנשמות, ואני מאמין שרק הנשמות תובל להוליד את האמונה ... מי יודע אולי כשמצא מונק שאביצברון הוא הנבירול, מצא ביניהם דמיון יותר נדול מאותו של שמותיהם? יהנגי שלך שד׳ל. 10. 7. 1854. אל א. כהן, פאריז. 787. אדוני וידידי היקר! היום יום הולדת לפני עשרים שנה את בני האומלל אוהב־־נר! מה שמח לבו לנסוע עמך לארץ הקדושה! הה! במה מצא מקום בלבו רעיון הטבת מצב אחינו בארצות המזרח! במה דברים נחלים וטובים היה חפץ ויודע לעשות בשביל היודאיזם י אבל היודאיזם לא קבל את עבודתו. רעד יאחזני, בחרצי משפט על הרוח הכביר מאד שאיננו עוד אתנו, ואשר מהעצרו והסגרו בקרב עצמו, לא היה יבול להיות נכר כלו ומובן לאיש. אף על פי כן בבואי לשפט בין בני ובין ההשנהה, לא אמנע עצמי מהצדיק נזרת שמים על בן הביב מאד ונאון (06010) , אשר זה עשרים שנה אני הולך ומתפלא עליו בהדרת קדש. ואהה, ידידי הנכבד, הנך הולך ירושלימה במשלחת קדושה ונתלה מאד, ותכבדני בבקשתך ליעצך דבר כאשר עם לבבי. וחוב מוטל עלי לבלתי עזב מקרה שבא לידי בלי השמיעך מקצת מחשבותי... היודאיזם שיכול היה להתקים בתוך התבל השונאת לו זה כמה דורות, אין באפשריותו להיות צריך לסיוע חברה אירופית,• אשר זה תמול היה משכנה בחוף התהום; חברה מקולקלת על ידי אינואיזם, חולה ונוססת מחסרון צדקה ואמונה. רק נפתלים ונמהרים יובלו להציע שיביאו נערים אחדים מבני ישראל אשר באסיה לחנכם בערי אירופה, כדי לנטוע אחרי כן בין אחינו שבאסיה את השכלתנו, כלומר אינואיזם, כפירה, מנהנים יפים וקלקול פנימי. היודאיזם צריך להנצל. מלחץ אחרים. צריך לתת ליהודי ארץ הקדושה חבל אדמה ואמצעים הצריכים לעבדה, להבטיחו־,ו כי לו יהיה פרי יניעו, כי הזרע שזרע נ8)