Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 116

פרדס 116 ויגיד כי הנביאים לא הוכיחו מעולם לעברם על עבודה־זרה אלא רק על רשעתם׳ ומעשיהם האכזריים. אין חפץ שנפרסם את הסבלנות י ואחר כך עוד אנו מורשעים באנטיסוציאליטות!!!... .737 -736 ,1853 ,3 .15 א ל א ו ה ב־נ ר ל ו צ א ט ו, פ ר י ז, אוהב־גר יקירי! ומונק האמלל! אוי לנזרה הקשה שנם אתה צריך להיות בבית־החולים ולא תוכל לעזרהו! אם הייתי צעיר הייתי מתמכר לשרתהו. ונם בן אין לו! ואף אמנם גם עליו תעבור ההשנחה. זה שנים רבות אני הולך וחושב על הזמן, אשר אהיה אז עור. אני חושב שיהיה לי בבנים מי שיעזרני. ואם לא יהיה לי מי שיקרא לפני, אז אשיר שירים ויכתבום מפי. אשוב אז ואהיה סופר אורינינלי, תחת שאבלה את בחי בכתבי הקדמונים, הפחותים בודאי ממני. וכן נם הוא: אחרי אשר בלה את עצמו בקדמונים היה לו עתה לשוב אל עצמו ולהוציא פנינים יקרות מעומק נשמתו, הנתלה בודאי יותר מנשמת הרמב״ם או ננאח, או לפחות יותר מוכשרת להאיר עיני דורנו ממה שיוכלו להועיל לו הקדמונים ההם, אשר י אולי היו טובים ומועילים בזמנם, הא לך, איך האמונה הופכת הרעות לטובות. הכל טוב, הבל יהפך להועיל אם רק נדע לנהוג בו, הראות מועלת, אבל העידון מועיל יותר לנפשות הגדולות, והנני שלך שד׳ל. .44—743 י6*? .1853 .4 .13 . אל אוהב נר לוצאטו, פריז. ברוך בני לה'. קבלתי אגרת שניאור זקש עם דפים נדפסים אחרים מכרם־חמד. הנהו מאריך להוכיח שהרמב״ם היה תלמיד נמור לאריסטו והראב״ע אפלטוני. ומונק הדפים חלק מאמר סט. טומאש, בתרגום עברי מאת אחד הקדמונים שלא ידעתי שמו. בקונטרס זה מצאתי כי לדעת אביצברון או נבירול הרוחניות אינה שכל פשוט, אלא נשם י דק, מאד. הא לך מדוע הלך ספרו "מקור חיים" כמעט לאבדון. אחת הסבות העקריות של הנטיה הקטנה להאמין באלהים ונשמה היא לדעתי אי־השנת עצם פשוט . לדעתי