Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 111

'111 אגרות שד" ל5 האמתיות. וגם יוסיפו שספרו של משה מכיל בעמודיו הראשונים איזו ספורים אשרי לא יוכל השכל האנושי, בלי הכרח, לכנותם בשם אמתיות. אבל לפי השערותי, אין מתכלית ההתגלות הודעת איזו אמתיות, אלא שמירת־ האברמיזם. נם אין האברמיזם הביב לאל בשביל אמתיותיו העיוניות (6ז\1^60111ק5) שילמד, אלא בשביל הצדק החברותי אשר יורה. ״כי ידעתיו - אמר ה׳ בדברו על אדות אברהם-למען אשר יצור, את־־בניו ואת־ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה׳ על אברהם את אשר דבר עליו״(בראשית י״ח י״ט). והא לך תשובתי על השאלה הגדולה מתועלתו המוסרית של האברמיזם. האברמיזם בצורתו המצירות לפנינו' בכל ספרי היהדות (שבכתב ושבעל־פה) מלמד מוסר עומד על• שני יסודות, האחד אי־עצמי ומשנהו עצמי והפז רחם ויראת שמים. הרגש הבלתי עצמי של רחמים וחמלה, המוטבע בטבע האדם והסובל פעמים רבות מתגרת האיגואיזם והשכל ד,חשבן, חונך וגודל ביתר שאת על ברכי היהדות,, הקוראת לרוב אל הרגש, ולמען עשות את רגשות החמלה יותר חביבים ויקרים" בעינינו היא מיחסת אותם לה׳ בעצמו. היהדות מצוה לחובל שלמת המשכב להשיבה: עדי בא השמש, באמרה בדברים רכים: כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו 3: (ואם תעצרדס במה ישכב? - והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני (שמותכ״ב ב״ד כ״דס. באסור לחיצת הנר תסיים: ואתם ידעתם נפש הגר כי נרים הייתם בארץ מצרים (שם ב״ג ט׳). ובמקום אחר באמרה כי ה׳ הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדול הנבור והנורא, תוסיף כי הוא עושה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה, ותסיים: ואהבתם את הנר כי גרים הייתם בארץ מצרים (דברים י/ י״ז-י״ט). תצור, לבלתי המות משפט גר ויתום ולבלתי חבל בגד אלמנה ותוסיף: וזכרת כי עבד היית במצרים (שם כ״ד, י״ז י״דס. הכל יודעים כי זברון הצרות המוצאות אותנו יגדילו בקרבנו את הרגש הטבעי לרחם על אחרים בצרותם: 00*1. 11500) 511001111616 10156113 ,1113,11 י .כן גם היהדות בקראה אל הרגש תשתדל לעשות חביב ויקר ביותר. ולמען יתרגלו יותר להוקיר את הרגשות הטבעיים בעשית הטוב, תצוה כי יוקירום גם בבחינת שאר בעלי־־חיים. מי שיקרה קן צפור לפניו אל ינזל מן הבנים רחמי האם, המוכנה להפקיר עצמה תמיד בעד שלומם: יוכל לקחת את הבנים, אבל האם שלח ישלחנה (דברים כ״ב־ח. ומן ההרגשות הנזכרות נמשכו החמלה וההומניות שבהן הצטינו בני ישראל בבל דור ודור. הארמים אחרי נפלם במלחמה אמרו למלכם (מלכים א/ כ' ל״א): חנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם. חכמי התלמוד אמרו: מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם ־אבינו. המנהג הגרוע שהיה