Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 110

פ ד ד ם 110 יבול היה לדבר עם אלהים פנים אל פנים ולשמוע הודעה יחוד עצמו, ולבלתי קבל מזה אף הברת בל שהוא: קול אלהים לא היה מסיר מלבו את הספק אולי יוכל ביום שני אלהיט אחר לפרסם את עצמו ולהכחיש היחוד שהכריזה האלהות הקודמת. ובבן מצא ה׳ את אברהם ואחר בך את עם העברים ליחידים אשר להם יוכל לתועלת המין האנושי להתגלות, וליחידים המסוגלים לשמר את המצב הקדוש בתוך טעות הכלל. הנה התבאר בזה הסוד הגדול של בחירת העם העברי; בחירה שהיתה עד היום לסבת שערורית רבים ואכזריותן. אמנם לא נבחר העם העברי לשומר פשוט של האברמיזם ולהיות רק הקפסריים - שומרי־הפקדונות) של האמונה (כדברי סט. אוגוסטינוס); בתנאי אשר במסרו את הפקדון בידי המין האנושי יוכל לחשב שכלה את משלחתו, ובהיותו חפשי ממשמרתו יוכל להתערב במשפחתם הגדולה של בני אדם ולהתדבק בטהרת האברמיזם הראשי. כבר עברו דורות רבים מזמן שקבלה המשפחה האנושית מידי העם הזה את כתבי־הקדש, והעם הזה בתוך שנאת העמים ורדיפות פרועות מאד, דברים מוזרים- שהיו מפורסמים ורגילים בדורות קדמונים, הנהו חי וקים. המקרים האלה היחידים במינם, מראים את אמתות הנבואות הקדומות, ומראים אם כן בי עוד לא השלים העם הזה הבל, וכי רוח אלהים שרה על מי שדבר לו: והיה בי יבאו עליך בל הדברים האלה הברבה והקללה ■אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיהך ה׳ אלהיך שמה. ושבת עד ה׳ אלהיך ושמעת בקלו כבל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובבל נפשך. ושב ה׳ אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה׳ אלהיך שמה (דברים ל׳). וברור אם כן הדבר כי העם הזה לא ישלים באמונה את משלחתו ולא יהיה ראוי לעתידותיו הטובות, המיועדות לו, אם לא ישאר עד אחרית הימים נאמן בבריתו התמידית למצות שנכללו בשבילו בימי קדם בספר תורתו. עוד נשאר לי, ידידי, להראותך איזו תועלות היוצאות מתאוריתי או השערותי; ולהביע איזו מדעות הרציונליסטים בנוגע לתועלת האברמיזם והתועלת שיכול המין■ האנושי לקבל מהפצת דעותיהם. בל זמן שתסכים עם הרציונליסטים כי מתכלית ההתגלות היא הודעת איזו אמתיות, והיה להם הצדק לענותך בי ספרי הנבואה לא יכילו שום חכמה; בי המה לא יתנו׳ יריעות ברורות ושלמות מאלהות, נשמה, יעוד האדם, צדק, זבות ועוד5 אבל ידברו מן המושגים האלה יותר באופן. המוני ממדעי, במדד. בלתי מספקת ללמודי־