Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 112

פ ר ד ם 112 בזהג אצל.הגויים הקדמונים, הסנוף (*■״1*101), היה בלתי ידוע לתורת ישראל שבכתב ושבע״פ. המנוף היה נוהג רק בימי הורדוס, אשר לא היה מזרע ישראל, ואשר מאם בדרבי ישראל ורק על דרכי הרומאים התחקה. פתגם התלמוד: ואהבת לרעך במוך, ברור נם לרשע מיתה יפה. נם ענוי בעלי־חיים לפי דברי חז״ל הוא אסור דאורייתא. גם בדורנו פה באיטליה מאשרים עצמם הקולוניסטים בנפול ארץ עבודתם בידי יהודי. והמשרתים מתפארים (לפי עדות כומר אחד היושב במחוזנו) באדוניהם העברים. יראת שמים, זה הרנש העצמי, היסוד השני של מוסר אברהם,. משפיע את השפעתו הטובה במקום שהרגש בלתי־העצמי, הרגשת החמלה, לא היה מספיק, אבל היה מנוצח מפניה או צורך. אמונה בעין רואה, אזן שומעת, ספר שבו נכתבים בל המעשים, יד גומלת, אשר כל התנגדות לה באין נחשבת; אמונה זו י פרשוה ספרי היהדות ומוריה. ומה הם היסודות האחרים שיובלו להיות למוסר? רצוני לומר: מוסר תמים, מוסר היוצא מלב המורה והמסוגל להבנם לעומק׳ לב התלמוד; אבל לא מוסר מדומה ובעל־לשון בלבד. הכבוד, היסוד הגדול של המוסר התרבותי, ימשול באדם על חזיון התבל ויעזבהו אם רק יאמין היותו בלתי נראה, או אם באמצעות איזה קנינים פרטים נחל לו איזה שם. בי אין כל דופי ודבר מגונה יבול לפסל כבודו של חרש מהיר או סופר מפורסם. האידיה של תועלת הכלל מנוצחת בנקל מאידיה של תועלת הפרט. רגש הצדקה אינו אלא תולדת החמלה; גם הוא כמוה צריך להיות מחונך ומגודל; ומהיותו, כמוה', בלתי־עצמי יפול לרוב לפני התועלת והצרך הפרטי, אם רק אינו מוחזק מהאידיה העצמית של שכר וענש . ערך העצם השכלי, הצווי המוחלט של הידיעה, החוב, אינם מוחשים מכל אדם. אם היו ימים, שבהם היה האברמיזם גשהורק להנצריות והמחמדיות) מועיל ׳להיטיב ולרסן את הנוים הפראים, הנהו ויהיה תמיד צריך לההשכלה המרובה אשר אצלה 01ף ,3615(01 163 1005 16) 6011000601601)£60 16 61 3.11011;)3.11211130'1 31:60 165 ,^131ג1ז<1 5־136511 165 30201601601י5 ,5605 165) 100110311005 165 311601[£ ־1:6011־£31 16> 1־31'1 ,05165(10 £600113015 165) 3 100>30נ31'1 ,5605061165 £3551005 161115) 165 61 ,0011310־£1 500 16) 0115־11) 165) 5ם16£6) 1301 101606556 30X סס 3 ־?נס) 165) 1601ח610££6ע16> 16 60ז31 1*62 £35 סס,!) 0131:011601 61 1601[£!011ב0 56 (.29 .? .11 ,305160111160 11(1 ,0011100.^) 065 ירידי! התרבות נמצאת משני פנים: אטיציזם ויודאיזם. הרע אשר בקרבנו - . תוצאת הראשון; והטוב (בטוב מוסרי אני מדבר) תוצאת השני. דעתי זאת היתה