Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 106

פרדס 106 בכיבוד דברים רבים, שנהיו באורך הזמן לנושא נחמתם ותקרתם, והמחונכים ומורגלים לבלתי חשוב, זאת אומרת לבלתי חשוב אלא על יסוד עקרים מקובלים, כבד הדבר שיהיה בהם די כה לשוב מזה; ואם כן התקרבות שתי המפלגות היא כ מ־ו בלתי אפשרית. אגי אומר כמו ולא בלתי אפשרית מכל וכל, יען כי אאמין שהמעצורים. הבאים רק מרגיליות השכל, כלומר רק מהבדל המחשבות, אפשר סוף סוף לנצח , אבל מעצורים אחרים הנני רואה, שמטבעם הנם בהחלט בלתי מנוצחים, והם היוצאים לא ממחשבות המויה, אלא מהרגשות הלב. הגגוד בין שתי השטות, רציונליזם וסופרנטורליזם, אינו ננוד התלוי רק בעיון 5 הנהו חקירת העניגים היותר נעלים של האדם והחברה: אינו יכול אם כן מעולם. להיות נחקר בסבלנות, בחקירת שאלה פיזית או פילולוגית. וזוהי בעצמה סבת התקדמות הפילוסופיה במרה מועטה, אשר תחת לבוא מעט מעט אל הדרך הישר ולהתקרב אל האמת ולאחד את כל השיטות לאחת, לא; תעשה הפילוסופיה דבר כי אם תסוב בדרך סביבות והולכה וכוללת תמיד את שיטותיה הקדמונות רק בשנוי קצת. וכל זה מאשר כיי לא תוכלנה השאלות הפילסופיות להיות. נחקרות בדרך סבלנות, מסבה שהאדם החוקר הוא גם כן הדבר הנחקר, והאדם בחקירתו על האדם, יוכל בכבדות ורק לפרקים להתפשט את הרגשותיו, גיאותו, מאויו וכל חזיונות לבו במדד. שצריכה היתה, לבעבור הוציא משפט ישר על האדם, מעשיו'וכר, וכף. ואם גם בין אלפי פילוסופים נמצא איש כזה המוכשר לפילוסופיה סבלנית, אז ישתיקוהו אלפי הפילוסופים ההם החיים דק בדמיונות הרגשותיהם. אילוזיות הלב הנן טבעיות באדם, ובכל זאת לא כולן תמצאנה בו בכל רגעי חייו; אבל היום שוררת בו אילוזיה זו ולמהר אחרת, הכל לפי השנוים הרבים של עניניו.הפנימיים והחיצוניים. ואם כן למרות הממשלה התמידית של פילוסופית האילוזיות, יקומו בהכרח לעתים פילוסופים סבלנים במקצת, כלומר חפשים זה מאילוזיה זו וזה מחברתה, שביכלתם להשתיק במשך איזה זמן את הרוב; אבל האחרון לא יאחר מלשפוך את ממשלתו, וההם לא יאחרו נם כן בזמן או במקום אחר להולד עוד הפעם ולצאת על במת־ההזיון של הפילוסופיה: זהו מקור עליה וירידה כמו תקופיות של השיטות הפילוסופיות. סלה לי, ידידי היקר, על נטותי מעגין, והנני. ממהר לשוב לנושא אגרתי■ הנוכחית, כלומר י למלחמת רציונליזם וסופרנטורלייזם, ואומר כי בחיק היהדות קשורה מלחמה זו, יותר מבשאר העמים, וסבוכה בענינים, הרגשות וענויים של המתובחים. הרציונליזם בימינו הולך הלך והתחבר עם בוז לעמנו, לכל דבר שחותם יהדות.. טהורה קבוע בו, וכמעט לכל האנשים המפוארים בה, הלא הם המובחרים שיהדותם