Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 104

פרדס 104 הועלת הציביליזציה. איני שולל את מעלתנו. אני מסכים בי בימים שעברו היה האדם או אנשים אחדים רעים, וכי המשחת ההוא נתקן בימים האחרונים בשובנו במקצת אל הטוב הראשון הטבעי של האדם. זהו טיב הקולטורה החדשה כי תקנה במקצת הרע שקדמה. אבל הרע ההוא מהו? - רשעת המושלים ואכזריותם; נזל, תרמית, אינקביזיציה ויזואיטות של הבהגים. .ומה עשתה הציביליזציה?-הנבילה ממשלת המושלים ואת הכהנים הביאה לדרכים.הנאותים להם. פעולה טובה נם נכבדה. אבל ההתאמת הרע ההוא, בפראות שעברו, נם בחיק היהדות? - לדעתי לא * הרבנות, זו בהונתנו, השלווה היא מעולם ידיה בגזלה, בצע ואכזריות, והאם. לא ודתה להפך■ סמל הצדק היותר נעלה בכל ימי הכינים? רק בדורנו תראה אותה בוצעת ומקנאת; כעת בהיותה מ ת ו ר כ ת ה בהיות שני ספרי תלמודיה מחלפים בעתונים וספרים חדשים, היהדות הקדמונה - תאמר לי - התירה ובית (0נ.3ז11511) ולא כן עתה. .בן, מהיותה נעדרת תקומות אחרות, עמלה להיות. אבל העשתה מרמה ורמאות? לא; רק כעת תעשה זאת ולא בנלל חיותה, בי אם למען התעשר. אבל היהדות הקדמונה היתר, .מרגשת רנשות נעלים של רעות, אהבה, רחמים, ואם לא בעד העולם כלו (כי היתה שנואה לעולם כלו) הרגישה זאת בעד אנשיה׳, משפחתה, אומתה. כעת תאהב הבל ולא תאהב איש. ••־וזה יוצא ממחשבותי אלה ואלפים אחרות. לדעתי האדם אינו מכשר להשתלם אלא להשחת; בימי הכינים היו קצת אנשים נשחתים; מקצת המשחיתים נתקנו בימים האחרונה; התרבות הנה מצד מה הועלת לנצריות, אבל לא ליהדות. היהדות, גם המשרדית נים התלמודית מוכשרה ליסד חברה של צדק ומאושרה בזרעה ובהפיצה רגשות טבעיים של רחמים ואהבה. התרבות אינה מכשרה לכך, ומדוע? יען כי.התרבות מביאה לידי ספירה, אינה עושה אלא בחשבון, ובחשוב המוח תחדל דפיקת הלב; והיהדות תדבר אל הלב ותצוה מעשים מתנגדים לכל חשבון. ״במה ישכב?״ תאמר . : רב לרב יצור,: על החזרת השלמה החבולה ועל שילום השכר לסבל כפי מה שהתנו עמו, אם גם שבר בעבודתו חבית יין. ומדוע - "למען תלך בדרך' טובים וארחות צדיקים תשמור".;י אצל התרבות בני הנעורים העוסקים בלמוד הם היותר משחתים, היותר גרועים*