Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 103

103 אגרות ש ד " ל .241—239 .£*? .1837 .12 .5 אל ש. ח. זלמן, ט ר י א ם ט י. חיים אהובי! הנני כותב לך הפעם לא בתשובה על שתי אנרותיך, שאינן בעת לפני, אלא ״חפצי לכתב אליך סתם, זאת אומרת ז להשתעשע בחברתך במשפטי. אזכור בי באגרתך הראשונה אמרת שעלי■ היה ללכת לבור בצרפת, מה שמביאני "לידי שחוק. פה אני עושה טוב, אני מחיה את ההרנשות הלאומיות בארץ, שעור לא כבו בה מבל וכל על ידי האימנסיפציה. הלא כה דברי באחד משירי שכתבתי .׳בימים האחרונים: יאבד בז.:קהת אם ולזקנת אב .ילעג רעש גלוליו אמנצפציון תדבק לשון לחך אף תכה עין;מין זיבוש תיבש;די אם #שכחך ציון. אבל בצרפת לא אהיה מועיל לאיש, ואם כן בלי שום ערך. ■אני מדבר אליך לפי רגשותי ואינני יודע אם ייטבו דברי בעיניך, כלומר איני ־׳יודע את רגשותיך האמתים, המתעדים מכל־וכל או פחות מעט לרנשותי. אמנם ■ידעתי זאת נאמנה, אחרי אשר הודעתני את דעתך ללכת צרפתי׳5 זו הארץ היפה ׳שהיתה בימינו לטיפוסה של הציביליזציה. הה, הנה פלט עטי את המלה היפה של הציביליזציה, ראה החלותי ולא •אכלה דברי. מלה מבורכה זו, האלילה הגדולה של דורנו, שאין לו אלהים אחרים אלא תועלת עצמו, תלמד שהאדם מסוגל לתקון, להשתלמות.-"השתלמות"(1:0ג3,1מ16210ז6ק) גם היא מלה יפה וגדולה והכרתה בהברת תיבת עם הנגינה על אות 0 ♦ ■חוא היה איש טוב ונכבד, אבל לא פילוסוף בריא. והאמנם - תקרא אתה - האמנם האדם אינו משתלם? - לא ולא. האדם יורע אבל להיטיב בל יוכל. האדם יביא לידי השלמה את מלאכות עבודתו,מלאכת האריגה, הדפום, הבנין, האברות; יבוא לידי השלמה את הכל, העגלות, האניות, הרחובות, החקים, הפקודים, הבל, - אבל לא את עצמו. האדם ישאר תמיד אדם. אבל האדם יורע, אמנם כי כן. תחת הרגשה - יחשוב; תחת הויה - הוזה 5 תחת דחיפה ממנו בבוז - יבטיח הבטחות יפות ן תחת עושק - ירמה; תחת חרוף - ״:תעה 5 תחת כבוד - .ינחל קלון. נקל לענות בהבאת דוגמאות מפראות ימי הכינים ולהאמין שנתבררה בזה