Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 86

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
3 (1896)
Date
1896-01-01
Page
Seite 86 (sequence 96)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
69% known words query
IRI
…/8003959-8004574--713-8004669
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

פרדס 86 נתרחב מדרש התורה בעת ההיא באופן שלא שערוהו הקדמונים, ורבי עקיבא - מפאת לאומיותו הנלהבה, בן נם מסבת התנגדותו לתורת המשיחיים שפרצה בימיו וכן לסבת ההתנגדות שבין היהודים עצמם - היה מראשי הדורשים באופן זה, לחרש ולחפש אחרי הלבות חדשות אם נם רחוקה הזדמנותן. הוא במדותיו הנעלות ובמדברו הנאור. משך אליו תלמידים רבים מכל קצות הארץ, ובסוף הדור הזה, כבר פרשה תורתו כנפיה בבל הארץ, ועוצם החרבן ע״י הרומיים פעל להפיץ את תורת ר״ע ע״י טובי תלמידיו שנמלטו מתוך ההפכה וימלטו את תורת רבם, ועל ידיהם נהיתה לתורת כל היהודים בבל ארצות פזוריהם, ונדולי תלמידיו היו עמודי הב״ד שבאושא - שנוסד אחרי שנלו החכמים מיבנה בימי נשיאות ר״ג.- אם נם מצאנו את רבי ישמעאל בן אלישע כה״ג - בן דורו של ר״ע - אשר ב״מ ד ו ת י ו״■ לדרישת התורה ובפתנמו: "דברה תורה כלשון בני אדם" ערער עד היסוד את שטתו של ר״ע שהרבה לחפש בכל אות ונקודה מן התורה חדשות בל ידעון מקדם, הלכות ודינים טמונים בסתרי רמזים, והוא שאמר, כי ההכרעות בין כתובי התורה מסר הכתוב לחכמים, ורע עליו המעשה שהחלו בעת ההיא לפתת את הכתוב פתים לתבותיו ואותיותיו למען הוצא עי״ז תולדות משונות.., אם נם מצאנו את רבי מאיר, תלמידו של ר״ע, מראה לבני דורו שע״פ דרבי המדרש החדשים, אפשר לדרוש ולהראות פגים מן הכתוב על הטהור שהוא טמא ועל הטמא שהוא טהור וקשה לעמוד על האמת, וחבריו, שהיו מסופקים אם דעתו לדרוש כן באמת או דעתו רק ללעוג לתמו על מדרשי החכמים, אמרו, כי "לא יכלו לרדת לסוף דעתו" ולכן לא קבעו הלכה כמותו בשום מקום... אם נם ראינו את ר״ש בן יוחאי, נ״ב תלמידו של ר״ע, והוא בעל מחקר שאיננו נושא.פנים לאיש במחקרו בתורת הקדמונים, ולא חת לעקור מה שנטעו ראשונים אם, לדעתו, שנו בבונה העצמית, המונחת באיזה חוק, ותקנו שלא כדין וננד הסברא, ולא נמנע לבקש נם מ ה ט ע ם צ ו ת ה ה ת ו ר ה כך וכך, עד שאמרו עליונהקדמונים "ר״ש דריש טעמי דקראי״,-בכ״ז לא פעלו אלה השבלים הבודדות על רוח בני דורם, הברוך אחרי הפלפול, ובעלות שוב ר״ש ב״נ, מב״ה, לשבת על כסא נשיאות אבותיו באושא, וישתדל בכל בהו לאחד את הדעות והלבבות, נשארה השתדלותו מעל, כי כרבות בתי־־־המדרש אשר לחכמים השונים, כן רבו הדעות והמחלוקת ■בישראל שבע מאשר לפנים, וסבות רבות נרמו שנם אוהביו נהפכו לאויבים לו ורבי מאיר בראשם, ופעולותיו עצמן לטובת השלום נתנו עוד ענין חדש לפרוד הדעות ולהרבות המבוכה בין הדורשים *) . שמואל ראזענפעלד. *) הב אמר השני ״התפתחות התשנע״פ׳/ מזמן סדור המשנה עד חתימת התלמוד, יבא ב״פרדם״ הרביעי.' העורך.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.