Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 85

התפתחות ההורה שבעל פה 55 מכשירים והללו פוסלים. שמא יאמר אדם בדעתו: הואיל וב״ש מטמאים וב״ה מטהרים, פלוני אוסר ופלוני מתיר, למה אני לומד תורה מעתה, ת״ל כלם נתנו מרועה אחד, בלם אל אחד כראם, פרנס אחד נתנם, רכון כל המעשים ב״ה אמרם, אף אתה עשה לבך חדרים הדרים והבנים בם דברי ב״ש ודברי ב״ה, דברי המטמאים ודברי המטהרים" (תוספתא סוטה פ״ז, .חנינה נ׳ ב׳ ובמדרש בכ״בס. דרשות כאלה נתנו שבח לפלפול החכמים, נתנו זכות וצדקה וזכרון לבעלי המחלוקת ונרמו בנזק האחדות בכל.הדורות הבאים. אז יפנה כל חכם וחכם לדרכו פלס לו הוא בדרישת התורה, כל איש שורר בבית־מדרשו והיתר. התורה לאלפי תורות , כי התורה היתה מתחלפת לפי המקומות השונים ע״פ החכמים השונים שהנהינום... מלבד זאת ננלה,מעתה רעה יותר נדולה, בי מאז החלה זאת התורה להיות ענין ומטרה לעצמה, לא שהתורה נתקיימה לתועלת העם ...אלא להפך, העם נהיה לכלי שרת להתורה, והקריבו בל התלמידים כחותיהם לה 'ולמענה, רק משום ״דרוש וקבל שכר״ על הדרישה בעלמא... מאז החלה התורה "להיות ענין לחדד בו את התלמידים״ ויהי הפלפול אומנתם וכמעין המתנבר מיום ליום, כאשר טבע מהלך דרישה בזאת מחייב. בו, בפלפול, המציאו שאלות הלכותיות חדשות והפליאו לעשות דינים חדשים לא שערום קדמוניהם ולא יכלו לשערם ונם שהזמן לא נרם לענות בם. בראשונה היו ההלכות לא רק פרי החקירה הלמודית, אלא היו להן סבות בחיים ע״פ מקרים שקרו ושדרשו פתרון בשעה שאירע מעשה בחייהם הדתיים, אבל לא עסקו בחקירות הלבותיות סתמא, בדברים שלא נזדמנו, שאינם עתידים להזדמן או אם נם יזדמנו אבל רק לעתים רחוקות. אבל מעתה נהפכה חכמת התורה, לרוב, לחכמה למודית, לאזון ולחקור ענינים שאין למציאותם, לפעמים, אפשרות בלל, "וכרבות בתי המדרש של חכמים שונים רבו הלבות מתמיהות, שאין בהן בל תועלת ולא יחם כלל ובלל לחיי בני אדם בעולם הנוהג כמנהגו, והנה רק מלאכת מחשבת של הפלפול ויצירי המצאה בחריפות השבל"... רק ר״נ הבין את המחלה המוסרית שפשתה באברי האומה הטובים, וכי התכלית הנאמנה בחכמת התורה איננה התלמוד לבד, ובי נם חכמה לשעשע הרוח ולחדד השכל איננה, בי אם ח במה המלמדת לאדם דעת המעשה אשר יעשה לטוב לו בארץ - אבל.לא רבים הבינו לרעו, ובבל השתדלותו לא יכול לאחד את כחות האומה לבל יבלו לריק . מאז והלאה קנתה לה המחלוקת זכות אזרח בישראל, כלבוש נתחלפו הדעות לרגלי פלנו^ם, הנקל היה להם "להפך דברי אלהים חיים, כהפוך איש נעלו על הרגלים״, דברי כל אחד ואחד, דברים והפוכם, העריצו והקדישו, אלה ואלה היו כנתונים להם מרועה אחד ואלה ואלה דברי אלהים חיים... המהלך החדש הזה חזק את חופש הפרטים, להיות כל אחד יכול לבנות במה לעצמו, ואם גם לא נקבעת• הלבה במותו בכל זאת נשארה דעתו לזברון, לו נם תהי נפכדת, בבית־המדרש. לבן• (6)