Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 87

מענה דניאל*), .בינה הגיגי* /?הנני דע שרעפי/ בי לא און בלבי, לא עול בכפי / ■אם לאלהי בתפלה התחננתי יעל עמי אהב _על ארצי חוגנתי; כי לא יהטא היהודי אם מחשבותיו ד:ד ד ־*: ״ - : : ז במקורו, בקז־מתו, בארץ אבותיו. היהודי הגולה יביא צואה בעול מלכו מהוננו ולא יהל דברו / דברת שמעת אלהים .ישמור המים למלך למדינה נאמן בל הימים; ־ היהודי הנודד טובה לא עכה׳ ובארץ גלותו כי ימצא מנוה חסד מלך יזכר הרות על לוד!/ ובאמונה יעבד וביל תם רוח/ יד ג,., ז־ ־:־־ : ־ד גם דמו כי נדרש גם דם זרעהו / ז : ד - - ־: כן אל צוהו כן לבו יורהו. *) ממכרי ״דניאל בגוב האריות׳/ אשר אתי בכתובים. ולמען יבין הקורא על מר> יסובר הדברים הנני לבאר בקצרה ן בנפול דניאל בגוב האריות והאריות רצו לטרפו קם אריה אהד, הזקן שבהם * להגן עליו / באמרו בי על האריות לשמוע מתחלה מה פשעו וחטאתו, כי אף אם בן אדם הוא אויב להאריות, אך אולי הוא האמלל הנרדף מבני אדם עוד יותר מכל נפש החיה אשר עלי -פני האדמה, ואחרי אשר ספר דניאל כל אשר קרהו, מקרה עמנו בכל זמן, רצה האריה לדעת ־מה היה ענין התפלה אשר עליה נשפט משפט מות ■ ודניאל ספר לו כי התפלל אל אלהיו להשיב שבות עמו אחרי כי כלתה שנת השבעים לגלות בבל. ועל זה התעורר האריה ויאמר כי בן מות הוא דניאל, כי^בהיותו עבד כשדים ונמנה למושל במדינה אך חטאת מרי הוא חפצו בירושלים ובשיבתיציון. וע״ז השיב דניאל דברו, והדפסתי י בזה רק ראשית התשובה, ■כי לא יכילנה -פה המקום.