Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 84

פרדס 84 ,מאשר היו ב ש ע ת, ה ת ק ו ן ו ל א ב מ ל ט ע מ ו - אבל אם חסרה אחת מאלה אין מעמד לכלל הזה. ח) כל שתקנו חכמים כעין דאורייתא תקנו. ט) שראוי לעשות ח ז ו ק לדברי סופרים. י) המנהג המקובל בישראל כדין הוא. אלה המה היסודות שעליהם נוסד החלק השני שבתשבע״פ. בכל אשר אזנו, חקרו ותקנו היו נגד עיניהם: תקון הדת ותקון העולם, לפי דעות זמנם ומעמדם. כונתם היתה צודקת לשעתם,. אך הבאים אחרי התלמוד הסבו פני דבריהם והעתיקום מכונתם הראשונה,.והוציאו־ מהם הדשות שלא חשבו ומשפטים בל ידעום... ד. בחומר שהכין ריב״ז במשך ימי נשיאותו ביבנה לשום קץ למחלוקת הדעות והסכסוכים, אשר שורשו בקרב החכמים בחצי המאה האחרונה מימי הבית בהפרדם לשני בתים: ב״ש וב״ה - השתמש הבא אחריו ר״ג ב״ש בן גמליאל הזקן, נכדו של הלל, ויאמר לבנות ממנו בנין עדי עד. אם נשיאות פנים לזמן, אהבת ההשכלה ואהבת עמו החזקה רכש לו מאבותיו, עוד עלה עליהם ביתרון חכמתו, והוא היה הראשון שלקח את החכמה.לעזר לו בדרישת התורה, ויסמוך בהוראותיו על נסיונות מוחשים לפי יסודי המדע בזמנו, אך רבים הפריעוהו מהוציא מחשבתו הגדולה לפעולה. המחלוקת בבתי־המדרש כבר עשתה את התורה כשתי תורות ושלש שנים שלמות נחלקו בדבר: אם לקבוע הלכה בב״ה בכל מקום, עד שלסוף נמנו וגמרו לקבעה, ואחרי שנקבעה הלכה כמותו בכל מקום, הלא היתה הסכמה כללית גם לכל התקונים היוצאים ממנו ומבית־מדרשו, בי ביתו הלא הוא בית הלל... וכן היה נראה הדבר גם בעיני חבריו. אך שתי מפלגות נמצאו אז אשר השתדלו בכל כחן להזיק לשלום! ולהניח אבני מכשול על דרכו בקדש. האחת מתלמידי ב״ש, שבפיהם הודו ולא כחדו שיחכו מתי יבא מקרה לידם ויעשו כב״ש בפרהסיא 5 והשניה, שהיו עם ר״ג למראית עין ושלא בפניו התנגדו לו. בין אלה האחרונים נמנו גדולי חכמי הדור כמו: רבי טרפון, ר״ע, .רבי יהושע, חמשת תלמידי ריב״ז וביניהם גם ר״א בן הורקנום גיסו של ר״ג, שהתגאה מאד בתורתו ולבו היה גם בהוראה, והנוהים אחריהם. הם המה שהטילו סער גדול בביהמ״ד עד שהדיחו את ר״ג מנשיאותו וימנו תחתיו את ראב״ע, שהיה קטן ממנו בתורה,, בחכמה וגם במדות... ויתאמצו■■בקנאתם הנפתה, לתת שם ואחרית להלכות ב״ש ודעותיהם / ואם כי אחרי כץ השיבוהו למקומו, וראב״ע נשאר. רק כמשנה לו, וידרוש רק אחת לשלשה שבועות, בכ״ז פר כהו של ר״ג ממנו. למרות חפצו של ר״ג והשתדלותו למטרת האחדות, דרש ראב״ע: "דברי תורה נמשלו לנטיעה, מה נטיעה פרה ורבה, אף ד״ת פרים ורבים, והתכלית הזאת מושגת ע״י ת״ח שיושבים אספות אספות ועוסקים בתורה, הללו מטמאים והללו מטהרים, הללי