Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 81

81 התפתחות התורה שבעל פד. החדשה ובכ״ז לא יצאו מקרב היהודים וילגלגו על דברי תורה - אז נכבשה יהודה לפגי צר, הלבבות גתלהבו, רוח הלאומית עברה בל גבול, ומהעת ההיא תגלה ותראה בדרישת התורה הבדלה מכל העמים בדרך החיים והתבודדות גמורה. בתשוקה עזה. דבקו בתורה וחשבו מחשבות לא שערוץ קדמונים, כל תבונה מיוחדת לישראל הקדישו ויתנוה לחק בישראל, ברצותם להשנות מן הגוים בבל ז בדעות, במדות ובחכמות, אף במה שאינו גוגע כלל בדת ודבר אין לו עם התורה. מהעת הזאת רבו הגבלות חדשות בדת והרחיבו משפטיהם ומנהגיהם, למען הרחיב את הנדרים שבינם לבין האומות. כהצדוקים לפנים קמו בעלי הדת החדשה עתה, ביהוד, נגד הגזרות והדינים שנתרבו ע״י הפרושים, והפרושים תחת הקילם מעול חוקיהם עוד הכבידוהו ושמו משמרת למשמרת. בדור הזה ולאחריו, הרחיב מדרש התורה את גבולו לאין קץ, אז בקשו רמזים לרמז על ההלכות, על דקדוקי סופרים ופירושיהם; בעת ההיא התאמצו למצא בתורה הכתובה רשמים לתשבע״פ ולמציאת פירושים מיוחסים למשה מסיני — בי בל מדרשי המקראות, המראים שהתורה, פרושיה, הלכותיה ודקדוקיה נתנו למשה מסיני, מיוחסים.רק לחכמי הדור הזה. אך לא רק מההתנגדות לחוקי העמים נתרחבה התורה, כי אם נתרחבה גם בסבת ק ב ל ם מהם דברים טובים והעלום לתורתם. כמו שידענו בי על הרבה מצוות נצטוינו למען התנגד לדרכי הגויים ומעשיהם, וע״ב בחפצנו לעמוד על טעמן של אלו עלינו לבקשו בחקי הגוים אז ובמשפטיהם - ואם ניגע ולא נמצא, אז עלינו להניח בי לפגים, כשידעו את דרכי הגויים ומשפטיהם היו גם הטעמים ידועים, ובמשך הזמן, כהשנות חוקי הגרים ומשפטיהם, נשתבחו, ולבן באמת נעלמו טעמיהן של הרבה מהמצות, - כן ראינו, שכמה וכמה מעשים, גם ממעשי ארץ מצרים - אם רק לא נוסדו על אמונות טפלות, ולא היו מביאים נזק רות, מושג טומאת , כמו: ממצת מאב ע״י אבותינו הראשונים הגיעו אלינו דעות הבבליים הקדמוני וטהרתו ועוד הכנענים ודומיהם, וע״י הדורות הבאים, אחרי שגלו לבין האומות: בבל, פרס ומדי, באו לידינו הרבה מדעותיהם החדשות, בין שקבלנו אותן להלכה ולמעשה וביין שקבעו דינים נגדן. בראותם, למשל, כי הפרסיים מפריזים בדין מן הדינים-כמו בעניני טהרה - וימהרו לחקותם, בהניחם לקו המדה: ״מי איבא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור״... כאשר נודעו לישראל דעות היונים, אמונותיהם וחכמתם י ונוספה עוד פעולה עצומה על מהלך התפתחות תורת ישראל, אם בחיוב או בשלילה. ביהוד פעלו היונים הרבה על חכמי היהודים בחכמתם, אבל גם במנהגים ודינים קבועים פעלו לא מעט, כמו שראינו, למשל, בדיני ממונות שקבלו חוקים שונים מהם, כאשר יעידו כל השמות. התכניים שבאו לחוקי היהודים, במו אונו, דיתיקי, אפותיקי ועוד. אחרי כן פעלו עליהם פעולה עזה הרומאים, ואולי עוד יותר מהיונים, ומעת התחברם אליהם השיגה,