Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 78 (sequence 88)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--705-8004661- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פרדס 78 "עין תחת עיך, למשל, אמרו שכונתו ת של ומי ממון, עד הצדוקים שאמרו עין. ממש, כדעות כל המחוקקים הקדמונים 5 הרומיים היו הראשונים שאמרו לשלם נזקי הנוף בממון, אבל אין לנו לאמר כי הפרושים לקחו את המובן הזה מהם, כי כהשנות. הכרת הצדק, לפי שנוי מדרגות ההשכלה בעם ועם, כן תשונה נם מדת הנמול המונח בהק הזה, מאשר היה לפני עלות העם מעלה אחר מעלה בסולם ההשכלה, והשנוי הזה טבעי הוא ושוה לכל נפש ולכל עם, וכן פירוש זה החק - ממון תחת עין — בא להפרושים מצד ■הכרתם הפנימית את הצדק, לפי מדרגת ההשכלה שהתנשאו עליה במשך הזמנים. אז החלו להשתמש בכמה מן המדות שהתורה נדרשת בהן,. ובאמת אמרו החכמים המאוחרים, כי "שב״ש החזיר את התורה ליושנה", כי משך זמן ארוך היה שדה ההלכה שמם, דרכי הלמוד שנו את טעמם מעקת הצדוקים, מדרשי התורה הלכו בתהו ויאבדו, כי הצדוקים בדו מלבם פרושים ודינים לא שערום. הקדמונים, לכן היה על חכמי הדור ההוא, מלבד תקוני דברים חדשים, להחזיר גם את הישנים למקומם. בללו של דבר 5 הנטיה מן הפשט הברור לשני צדדי המתנגדים, באה לרגלי התנגדות אלה לאלה, כי גם הצדוקים נהנו לנטות בכמה ענינים דתיים רק למען התנגדם לפרושים. יש אומרים, כי הצדוקים היו עומדים והפרושים והנמשכים אחריהם היו מהלכים, שהרחיבו את מעשי המצוה על דרך הדרש, אבל באמת אין הדבר כן. הפרושים שמרו דרך הקבלה וילכו בעקבות קדמוניהם. מקובל היה אצלם שרשות ביד ראשי הדורות להוציא דברים ממשמעות התורה שלא נתנה חתוכה והפירושים המחודשים לא נחשבו בעיניהם כנטיה מן הקבלה אלא כגטיה בכי ח הקבלה, וכלי המסתכל במהלך פירושי התורה בכל דור ודור ובכל הזמנים הקודמים, יוכח לדעת כי זאת הדעה מתהלכת מדור לדור. אם הפרושים היו המהלכים, הנה עשו ככונה הראשונה, כמעשה הגביאים והסופרים, אך גם הצדוקים ל א ה י ו ע ו מ ד י ם, כי גם המה היו מהלכים - כאשר טבע החיים מחייב - מאז נבדלו מן הפרושים, אך הפרושים הלכו לפנים, והיו נושאי הקבלה והצדוקים הלכו לאחור ועי״ז נתקו מוסרות, והתרחקו מדרך קדמוניהם מכל ובל; וגדלה רעתם, מלבד שהם עצמם עזבו את הכונה הראשונה, הנה בשלהם היו הפרושים מוכרחים להפריז על מדת מדרשיהם, וברוב הימים שנה המדרש הפשוט את טעמו שהיה לו מימי קדם. המאורעות הגדולים הללו הביאו בהכרח רוח חרשה בדרכי הלמוד של הפרושים,. בהיותם מוכרחים להרחיב דרכי מדרשי התורה בכדי לתת לכל דעות הפרושים שורש בתורת משה, כן ■למען הביאם ראיות מן התורה נגד דעות הצדוקים שנשתרשו באומה, ולכן השתמשו בכמה מדות וכללי המדרש שבמגעם יש להם כת ההתרחבות,