Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 77

77 התפתחות התורה שבעל פה ■נוח היה להם להתקומם ננד הקבלה נבלל.,, ושתי אלה הכתות הנפרדות פעלו הרבה יעל מהלך תורת הפרושים ורוחה, חוקים רבים היו אנוסים לחוק ל*ש ע ת ם, לא למען שימם מעמסה על העם, אך למען הרחיקם אותו משתי אלה הכתות הקצוניות יחד, ננד הצדוקים העמידו כלל בדול: "חומר לדברי סופרים מדברי תורה", ננד האסיים שאסרו הרבה קמו והתירו הרבה, כמו לענין טלטול בשבת, למשל, שהאיסיים נמנעו מטלטל בל כלי ונמנו הפרושים וגמרו ל ה ת י ר א ת הבל נשבת קבב:) ורבות כהנה, שתי אלה רעות היו בעיני הפרושים הישרים, אך בת האיסיים, מהיותם מתי מספר וחפצים בשלום ולא רבו בפרושים, לכן לא רדפום, אך הצדוקים, בהיותם רבים ורבו תמיד עם הפרושים בכל עניני הדת והמדינה, ויש שגם גברו עליהם, לכן התעוררו הפרושים נגדם בבל כחם, ודברי ריבות אלה היו אצל הפרושים סבות לתקונים, לדרשות והלכות שונות,., ג. מהאמור עד כה יובח כל קורא, כי כשם ש י ם ו ד התורה בחיים, כן גידולה והתפתחותה בחיים. כל מקרי החיים יפעלו בהכרח עליה, ברב או במעט. לולא קרה מה שקרה , בזמן מן הזמנים, לא היה מקום לתקן מה שתקנו ולגדור מה שגדרו בסבת המקרה, ממילא מובן, שאלה התקנות והנדרים לא היו נחוצים אלא ל שעתם, במראה אשר ראינו בשעת פרוד הכתות ראינו אח״ב בשעה שקם יוחנן הורקנום כה״ג למלך על ישראל אחרי שמעון אחיו, כי מעשי ו הסבו במה הרחקות והגבלות חדשות. הוא הכניע את האדומים ויכריחם לקבל עליהם את היהדות - ש ל א ברצון חכמים - ולבן נקבעו אז במה דינים בהלכות קבלת גרים; הוא החריב את מקדש הכותים ותגדל השנאה ביניהם ובין ישראל ותקם הדת להרחיק את הכותים מגבול ישראל, ולתכלית זאת תקנו וגדרו.,, בסוף ימיו נמשך אחרי הצדוקים, והפרושים קראו לו שם גנאי, והוא שם עונש על ההולכים .אחרי הפרושים, וירחיקם מן הסנהדרין. וכה נמשך הדבר, אם בי לא בלא שנוים קטנים אבל בלא שנוי נרגש על כל פנים, עד מות בנו אלככסנדר ינאי, שאז שבה יד הפרושים להיות על העליונה, יען בי שלמינון אשתו החזיקה, בעצת אישה לפני מותו, בידי הפרושים, ושמעון בן שטח שהיה אז ראש הסנהדרין, עמד בכל תוקף נגד הצדוקים, ותהי ראשית השתדלותו לעשות פרסום נגדם, וכל למוריו אשר למד ותקוניו אשר תקן היו מכונים נגד דעות הצדוקים למען עקרן משרשן, רוב ההתנגדות היתה בעניני דיני נפשות וממונות שהיו נחוצים להם אז ביותר, כי בכל משך הזמן שהיתר. יד הצדוקים יעל העליונה, חקקו חוקים שלא כתורה, לפי דעות הפרושים, ומלאם לבם לעשות ספר חוקיים בדיני נפשות וממונות, ומימים ההם נמצא הרושם הראשון למדרש על חוקי התורה.