Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 76

פ ר ד ם 76 על טומאת ארץ העמים, למען עצור בעם לבל יתפזר בנויים ולבל יעזבו את ארץ מולדתם בצר להם, בן נם למען התננדם לחסידים - שנקראו אח״ב איסיים-שהסתתרו במדברות ולא שמו לב לצרכי האומה, ועוד נזרות אחרות בדומה לזאת. וכמו בזאת בן בשאר נזרות הזקנים ותקוניהם שתקנו בימים ההם חכמי הדור ההוא, היו מוברחים עליהם מן הזמן והמאורעות, אבל מלבם לא בדו כל נזרה או תקון להעמיס על בני אדם בלא צורך. הזוג הזה עבר מן העולם, הצרות נכרו וישראל נלאה בלבל סבל הנוגש, ■ויקנאו החשמונאים קנאת ה׳ צבאות וידם הושיעה למו. בעת ההיא, ימי מלכות החשמונאים, החלה התשבע״פ להיות ״פרה ורבה בנטיעה״. אז תקנו תקנות, נדרו נדרים ועשו סינים נדולים לתורה. אז החל פרוד הדעות להנלות בעניני הדת יותר ויותר והוא נרם נם לפרוד הלבבות והכתות שקמו ונהיו אז בישראל 5 פרושים, צדוקים ואיסיים. המקרים האלו הבריחו את הפרושים להרחיב את חוקי התורה משני צדדים. מצד אחד היו האיסיים, שנם בעת מלחמה פרשו מן הצבור ויחיו בבדידות למען שמרם את הדת והמצוה. מעט מעט יצאו מחסידות ממוצעת אל ההפרזה הקיצונית, חיו חיי צער וידרשו במופלא. אחזו במנהגים שונים ממנהני החסידים האמתיים חבריהם או מקוריהם שמהם יצאו. הפריזו הרבה על כמה מצות שבתורה במו ז השבת, הטומאה ועוד. בכל מדות הנפש של בני האדם אין מדה שמדרנותיה רבות ושונות כמדת החסידות. מדת החסידות איננה תלויה בדעת בני י אדם ובהברעת השכל,אמנם ^*>#י*1*!)*וי6)8>>888**ו*#|#*#*א8***א***>*יןן0.***>ו*ו1ו1**>י*...." לרוב היא תולדות ההפרזה בבה המדמה. כמו שהפרזת הבת המדמה יש לה מדרגות רבות ושונות, בן מדת החסידות שהיא תולדתה. ביהוד נברה הפרזתם בעניני טומאה, בה דקדקו אף בשיעור הפחות שבפחותים. בכלל הלכו בשמירת הדת הלאה מחפץ התורה. הסבה לזאת מונחת תמיד בנטיה לאמונה טפלה וכוזבה, וסבת האמונה הטפלה היא על הרוב פנעי הזמן. התלאות העוברות על ראשו של אדם תעשינה אותו, על הרוב, למוג לב ומכינות את לבו לנטות אחרי אמונות הבל, ואנשים באלה רבו למאד בינינו כרבוי הצרות בעם ישראל. בשם שהחסידות הנוסדה על יושר הלב :והדעת, מביאה את האדם לשלמות נפשו, כן החסידות הנפחד,, הקשורה בשבוש המחשבה ובלבולה; העבירה מאז רבים מבעלי החסידות ממטרת השלמות, וגרמה מבוכת הנפש והשתטותה. וזאת הניעה נם לאיסיים, עד שהשם חסיד שוטה, שאמרו עליהם שהמה מבלי עולם, נאות להם.- אלה היו הגורמים להרחבת התורה מצד אחד, ומצד השני היו הצדוקים, שהתנגדו לבל התבוננות בתורה, אחרי ראותם כי רוב המתבוננים יצאו לתרבות רעה, בן נם משום שמטבע הנגידים בעם, בעלי הממון ובעלי המשרה ופקידות - שמהם היו הצדוקים - להתנגד מעולם לבל.הרחבת גבולי ההשכלה, וכן למען יובלו לנתק מוסרות החומרות ועבותות החוקים אשר בתשבע״פ