Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 75

75 התפתחות התורה שבעל פה היהודים מן התורה והמצוה, כי תשוקתם אליה גברה על פגעי,הזמן. אחרי המלחמה שהיתר, בין אנטיוכום הגדול והתלמיים ויהודה נשארה תחת ידו, היו ימי שלוה לישראל והשתדלו החכמים בחזוק הדת ובעת ההיא שבה כנה״ג בישראל, אך את שמה שנתה. ותקרא מאז בשם;וני "סנהדרין". אבל ימי השלוה לא ארכו: תחת אנטיוכום.הגדול קם בנו הצורר אנטיוכוס אפיפן ויצר לישראל מאד. אז עמד בראש הסנהדרין אנטיגנום איש סובו ובימיו צמחה כת הצדוקים, שהתנגדה לפרושים, ותפעל פעולה רבה על התפתחות התורה שבע״פ מצדדים שונים. איזה ממאורעות הזמן ההוא היו סבה לצמיחתה לא נתברר לנו, גם אין להתפלא על אשר תשכן עננה על מאורע גדול בפרור הצדוקים, שעשה רושם בכל עניני הדת והתמיד כמה מאות שנה. תלאות הזמן עשו זאת. הצרות תקפו, דת התורה היתה למרמס, דורשיה היו מורדפים מבלי צד ופנה, ובתהום מאורעות כאלה נשקעו כמה קורות אחרות ביחס התורה והדת ועמהן גם המאורע הזה. יוכל היות כי יסוד פרוד הצדוקים הוא בקנאת איש מרעהו, בי מיום שוב ישראל מבבל שמשו הכהנים מבני צדוק, אך חניו הרביעי, שכהן בימי אנטיוכום אפיפן, ־הכהן הבוגד מינילאום ואחרי כן החשמונאים הכהנים הכשרים כלם. לא מבני צדוק היו, לכן נפרדו הצדוקיים לכתה בפגי עצמה. אם מסבות חצוניות נתפרדו, הנה הבהלה בדעות בפנים גרמה להם לכחש בדברים שנחשבים עתה ליסודי הדת במו: "תהית המתים", יען בי אז חברו פרושי תורה רבים עפ״י דעות היונים, את התורה העטו במעטה הרמז, וזאת גרמה לרבים לסור ממעשי המצות, אחרי שכל התורה איננה רק רמזים למושבלים גבוהים. אחרי שהתנגדו הצדוקים לפרושים האלבסנדרונים, שהביאו נ ז ק לתורה, לא סבלו עוד גם פרושי הזקנים ויתנגדו לכל תורה שבע״פ, אבל החזיקו רק במשמעות הכתובים. אם מפני עב הענן הפרוש על כל עניני התשבע״פ בזמן ההוא, לא נכיר את רשמי הפרוד ופעולת ההתנגדות הזאת על דעות הפרושים, אבל בהרחיקנו לבת מהזמן ההוא והלאה, נכיר בל אלה הכרה ברורה וממשית. חלוק הלבבות באמונות ודעות, אמנם אות נאמן. הוא, כי דרישת התורה היתר, להם ענין לענות בו, אבל עד מהרה באו.ימים שנתעכבה בהם דרישת התורה. נתעכבה אבל לא נכרתה. למרות שונאי ישראל מחוץ ופושעי ישראל מבית, שאמרו לאנוס את העם ולהעבירו על דתו, גברו הנאמנים חיל לעמוד על נפשם ודעותיהם. בשם שרבים חרפו נפשם למות על שדה קטל מ ה ו ץ בכה שקדו שומרים בפנים להנהיג את העם בהשכל ודעת לבל יסורו מדרך ה׳. יהושפט מלך יהודה העמיד ראשונה זוג אנשים בראש העם, האחד לבל דבר ה׳ והשני לגניד על כל דבר מלך. וכשנתבטלו חזרו והעמידום בימי רעה אלה והמה היו: יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים. הזוג הראשון הזה גזר־