Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 72 (sequence 82)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--699-8004655- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פרדס 72 ב״א בשם: "דברי סופרים", אך יש דברים רבים בתלמוד שנאמרו ע״ש הסופרים ואינם• מהם כלל, בי לפעמים ייחסו דברים או תקנות יל ה ם או לקדמונים אחרים, לא מפני ' שהיה הדבר בדור אצלם כ ך אלא יען שכבר נעלמה מהם ראשית מוצאם לכן תלו - אותם במתקנים קדמונים. על הרוב ייחסו תקנות לעזרא ובני דורו, יען דורו היה הראשון אשר בו החלו לתקן תקנות ולנדור נדרים. מזמן הסופרים נמסרו לנו כמה פרושי מצות איך לעשותן, בין שהיו מקובלים בידיהם מקדם -באלה המצות שלא פסקו מלקימן - ובין אלה ש חד ש ו אופן עשיתן, בהזהירם מחדש לקים דבר שלא יקימו ׳לפנים וממילא היו צריכים לברר נם אופן עשיתן. פרושי הסופרים ניכרים ונבדלים מפרושי המאוחרים, בהיותם נשמעים מפשוטו שלמקרא, כי מדקדוקי אותיות ופרושים ומדרשים זרים עוד טרם ידעו, נם לא הפריזו בסינים ותקנות אז כמו בדורות המאוחרים, אך במשך הזמן שפרו ורבו הלמודים, נדלו נם הפרושים והתרחבו הענפים, יען הוציאו דבר מדבר ותרבינה התולדות, ואלה התולדות חדלו מהיות להן תכונת הפרושים יען לא יצאו ב ע צ ם מ ד ב ר י ה כ ת ו ב ב״א בדרך שקול הניוני, בהדמות דבר לדבר, ומהתבוננם התבוננות רבה בדיני התורה נולדו להם הנבלות. על" קבלו תיהם אזנו חקרו ותקנו סינים תקנות והנהנות טובות, שהיו עוד ענין לענות בו את הלומדים והמלמדים, אף היו סבה לשנוי וחלוף בדרך הלמודים ורוחם. :.,בי אם לפנים לא נצרכו לעזר מן החוק למען יזכרו פרושי המקראות, יעץ הכתוב :בעצמו סיעם, הנה בתולדות, שיצאו להם דרך היקש הגיוני והדמות דבר לדבר, 1ולא היה להם רמז בתורה, היו צריכים להמציא להם לבושים ולקבוע ׳אותם בחוקים - קבועים למען הקל עלהזכרון ויביעוםבאמרים קצרים הנאותים לזכרון. אלה המאמרים, שכללו בתוכם חוקים קבועים מן התורה או המקובל, או תולדה מן הפרושים, או .תולדה מן התולדה, או נזרה וסע, נתן להם כנוי מיוחד בלשון חכמים- הלכה. במשך דורות הסופרים החל דרך למוד ההלכה, ומאז פרו, רבו ויפרצו .ההלכות מאד מאד, ומה שהיה בתחלה פטר מים נהיה ברוב הימים לים נדול ורחב ידים, אשר מימיו שוטפים ועוברים על פני המשנה, הברייתות ושני התלמודים. מין אחד מן ההלכות מתיהם עד למשה מסיני ומכונה בשם "הלכה למשה מסיני״, אבל רבו חלוקי הדעות בעם על ההלכות הללו. מעבר מזה באו המחזיקים באמונה עורת, ויאמרו כי הדינים, ההלכות, כל פרטיהם ודקדוקיהם ממש נמסרו למשה מסיני, ומעבר מזה קמו הצדוקים בדורות הראשונים והקראים אחריהם - •שהכחישו בקבלה מכל וכל ולא שמו אל לב הכרח מציאות הקבלה היוצאת מהתורה ׳דוכתובה. אמנם כן, באמת כהמאמינים בהמכחישים מנששים כעורים קיר. אם דזודינו במציאות קבלות בע״פ הן לא יובן זה רק בכלל הקבלה שמקורה בקדמות ־האומה, אבל לא יאומת זה בשום אופן לפרטים, בי גם הקדמוניים, שקבלו