Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 71

71 התפתחות התורה שבעל פד. -להשיב את עמו לדת אבותיו ולתורתו וירא כי ישיג את מבוקשו רק בהפיצו את התורה ,בין ה ע ם ולא יתנגד. למשמרת לאחדים, כאשר כן היה לפגים, וזאת אמר להשיג רק ,מהיותו חכם ומבין בתורת ה׳ לא מהיותו כהן. בהיותו אמן במלאכת.הכתיבה וסופר ■ מהיר הפיץ העתקות מספרי התורה בין המון העם - ותהיינה לברכה בארץ. הוא •ואחוזת מרעיו למדו את העם: לקרא בספר מפורש, ככתבו וכלשונו, והשכילו על :•:דבר בשום שכל ובהתבוננות הנאותה להסביר לשומעים והבינו במקרא. בכלל זה היה נם ת ר נ ו ם הספר ללשון שהרגילו בה מקצת מן העם בימי גלותו. בכלל היו ־דרכי המבינים והסופרים שבדורות הראשונים בדרישת התורה, ההתבוננות במקורות .-אשר לפניהם והדרישה בהם לפי דעותיהם, לפי מושגי זמנם גם לפי הכונה המקבלת׳- •לא רק לפי משמעות הדברים ככתבם כדרך בעלי המקרא, אך נם להבין לשומעים :טעם הדברים ונמוקם, אבל לא הרחיקו עוד נם מפשט המקרא. הוא, עזרא, יסד .-את אנשי כנה״ג, ש ב תכלית מעשיהם היו קשורים עם הסופרים, אבל בטעות יחשבו דבים כי הסופרים הם המה אנשי כנה״ג, כי לא כן הדבר. הסופרים המבינים היו ■עוסקים בפרושי הדברים הכתובים, יסדו דינים ומשפטים ע״פ היוצא להם מפרושים ׳המקובלים 5 למדו את העם דעת נם עשו םינ לתורה, אבל רק ב ד ר י ש ה־ל מ ו ד י ת (5011ז61ז1160;1) ואנשי כנה״ג העמידו אותם הדינים ויתנו להם מהלכים בעם, הלכה למעשה. הם אשרום וקבעום לחוקים בפועל, כי להם הכח בדבר זה, והם חקקו חוקים •נם לסופרים שיתנהגו בם בדרישתם ומעשיהם במו, למשל: ״הוו מתונים בדין, ׳העמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה״... אל לנו להתאונן על עזרא, על שימו ראשית מגמתו ליסד ולכונן חוקים מעשיים .ולא נשא נפשו אל המחשבות הנשגבות של הנביאים הראשונים בבחינת היסודות הגדולים והמושכלים מהדת הישראלית, כי מצב העם בזמן ההוא ומדרגת השכלתו ■לא דרשו אחרת. המון העם שעמד בשפל מדרגת ההשכלה, לא הכין לבבו עוד ■להתנשא אל המחשבה הרמה - תכלית התורה והדת. הסבה הראשית למצב הדת הרע אז, היה חסרון ידיעתם בתורה, לכן ראה ראשית לו חובה להפיץ תורה בישראל וידעו תחלה משפטיה וחוקיה ואח״ב ישיגו אמתתה, וחפצו הצליח בידו אם בי לא ,פעם אחת אבל מעט מעט, ולמן היום אשר החל ללמד בישראל חק ומשפט היתה נם רוח אחרת בעם ואור חדש נגה עליהם והאור הזה הלך הלוך ואור דורות רבים, ..אך בהשתנות העתים השתנו נם הלמודים וילכו דרכים לא שערום עוד, כמובן, .בימי עזרא ודורו. מעת התחדש הדת ע״י עזרא והסופרים, החלו לנדור נדר ולתקן תקנות לתועלת;האומה והדת.. במשך הזמן פרו ורבו התקנות והנזרות לאין תכלית, ויען שלא יצאו יאל הפועל טרם הסכימו עליהן רוב חכמי הדור, לבן לא נקראו• על שם מיסד פרטי