Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 59

59 לתולדות התפתחות הדעות והמנהגים משפט 1) . בעת ההיא הושם מלך בישראל ושמואל כתב להם ״משפט המלוכה״ 2) , אשר לא נדע טיבו; אך מדברי שמואל לעם.על דבר"משפט המלך": "את בניכם יקה... ואת בנותיכם יקה... ואת שדותיכם ואת כרמיכם... ואת עבדיכם ואות שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקה... ואתם תהיו לו לעבדים״ 3) - יש לשער כי היה ענינו ברוח עריצות של מלכי ארץ הקדם בעת ההיא. מנהג דור עם העם לא נודע בבירור, אך המרידות אשר היו בימיו 4) היו בלי ספק לא בסבת ״חסדי דוד הנאמנים״. מנהני שלמה ורחבעם וחלוקת מלכות ישראל בימי האחרון - ידועים. כאשר עלה יואש למלוכה כרת יהוידע ברית "בין ה׳ ובין המלך ובין העם להיות לעם לה׳ ובין המלך ובין ה ע ם״ 5) . המלות האחרונות הסתומות מעט יורו לדעתי, שהמלך מחל על איזו מזכיות אבותיו לטובת העם ובאיזו ענינים הגדיל את ממשלת העם. בהיותו הראשון ממלכי בית דוד אשר לא בכחו, כי אם בחסדי יהוידע וברצון העם עלה על כסא המלוכה, מוכרח היה להחליש את כחו הפרטי להפיס דעת העם, מלבד מה שהיה אז נער קטן וכל מה שנעשה אז לא על פיו נעשה, כי אם על פי יהוידע. אך אחרי מות יהוידע, בעת שמצד אחד יכול יואש לעשות כל מעשהו באין אפוטרופוס ומצד השני התחזק כבר על כסאו, השתדל, לדעתי, להחזיר את עטרת הדספוטיזמוס ליושנה, ושריו החנפים החזיקו על ידו, אשר זוהי לדעתי כונת הכתוב ז "ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך (כלומר נכנעו לפניו ומסרו בידו רסן הממשלה לנהוג בו כאות נפשו), אז שמע המלך אליהם״ 6) ויבטל את הזכיות שנתן להעם. ואין ספק, כי זכריה בן יהוידע הכהן היה בדבר זה ממתנגדי המלך אשר בטל את מעשי אביו יהוידע, ועל כן כאשר הוכיח זכריה את העם על עבדם את האשרים ואת העצבים מצא יואש מקום לגבות את חובו ויצו להרגהו 7) . ממילא מובן כי לא כל השרים היו בעצה אחת עם יואש לבטל את זכיות העם, וכי איזו מהם לא נחה דעתם בהרחיבו כח ממשלתו, וזו היתה סבת הקשר עליו 8) . יש מקום לשער, כי מה שאירע ליואש אירע גם לאמציהו בנו,. גם הוא לא בנקל עלה על בטאו, כמו שנאמר: "ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו״ 9) מכלל שבתחלה לא חזקה הממלכה בידו, ואפשר שגם הוא עשה איזו הנחות לעם, אשר לבסוף בטל אותן, שעל כן קשר עליו, כפי הנראה, כל העם או רובו עד שנלחץ לנום לכישה מפני הקושרים, וגם מנוסתו לא הועילה לו 10) , וגם עזיהו בנו לא יכול לנקום את דמו, כמו שנקם אביו את דמי יואש, כי בכל העם כלו אי אפשר לעשות גקמות. *) שמואל א׳ ח׳ א׳—ג׳. 2) שם י׳ ב״ה. 3) שם ח/ י״א־—ט״ז, 4) שמואל ב' ט״י י״ב, כ׳ א׳ כ׳. 5) מלכים ב׳ י״א י״י. * *) דברי הימים ב׳ כ״ד י״ז, 7) שם כ״א. 8) מלבים ב׳ י״ב כ״א 4 *) שם י״ד ה/ 0ז) שם י״ט,