Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 57

57 לתולדות התפתחות הדעות והמנהגים ולאוהיתה להם אפשרות להביא,זבל בהמה לפני המזבח, רק נדרשה שחיטה, כמר 1שאמר ״וזבחת.,. כאשר צויתיך" והוזהרו שנית על הדם 1) . שנוים עוד יותר מרובים רואים אנו בתקופת הנבואה. תורת משה אוסרת לברות ברית עם הכנענים 2) , ודוד ושלמה כרתו ברית עם חירם מלך צור הכנעני 3) , והכתוב לא חשב זאת לעון להם. תורת משה אוסרת להנושה לבא לבית הלוה לקחת! עבוטו 4), לחבול רחים ורכב ״כי נפש הואי חובל״ 5), ואיש עברי לא היה יבול להמכר לעבד אלא ע״י בית דין בננבתו 6) , או על ידי עצמו 17 , ובימי אלישע הנביא בא הנושה לקחת את ילדי הלוה המת לעבדים בחובו 8) . האמנם יש מקום לבעל דין להשיב ולומר שהנושה ההוא עשה באמת שלא כדת, אך הלא אלישע הנביא היה נכבד בעיני מלך ישראל ושריו 9) , ומדוע לא רב את ריב האשד, העשוקה ובניה מיד הנושה הרשע בשעה שצעקה לפניו, כדרך שעשה נחמיה בזמנו 10), ובחר לעשות נם באסוך השמן 11), אשר מזה נראה שמעשה הנושה לא היה מתנגד למשפטי הזמן ההוא.- ירמיה אוסר הוצאת משא ביום השבת 12) ונחמיה אוסר נם המקח והממכר ביום הזה13), דברים שלא נאסרו בתורה. בן מצאנו י) דברים י״ב כ׳—כ״ה. ברור הוא כי הכתובים האלה נאמרו בהמשך על הכתובים האוסרים בשר תאור, בלי הבאת קרבן, והוא אומר ן כי ירחק ממך המקום ולא תוכל עוד להביא כל שור או כשב אל פתח אהל מועד, — וזבחת כאשר צויתיך ואכלת בשעריך, היינו אינך צריך שתקריב קרבן כאמור בויקרא, רק די הוא שתשחוט את הבהמה"כאשרצויתיך" בשעה שאסרתי לך בשר תאור, (שהרי כל הקרבנות טעונים שחיטה) ואז תוכל לאכול בשעריך, גם שלא בפני המקום אשר יבחר ה׳ (ומזה סעד לדברי חז״ל שאמרו(חולין כ״ח א׳) "וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה", שחתיכתם כלולה בהבנת מלת "שחיטה" בעברית), רק שלא תחשוב, שמכיון שהדם אינו נזרק על המזבח הרי אתה מותר לאכול אותו־־־־לא כן, "רק חזק לבלתי אכול הדם". לדעתי יש מקום לשער, כי באיסור בשר תאור, נכללו רק הבהמות חשחוטות, במו שנאמר: ״איש אשר י ש ח ט ... במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה", ■ונבלות וטרפות לא נאסרו אז כלל , כדי להשאיר אפשרות אכילת בשר בלא קרבן, (כמו שנראה מפשטות דברי עמום (ה׳ ב״ה) שבאמת לא הקריבו זבחים במדבר), ורק האוכל אותם נטמא , במו שנאמר מפורש בפרשה ההיא "וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה.., יטמא עד הערב׳/ ושנוי בפרשת שמיני (ויקרא י״א מ׳) ונאמר עוד ן "וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואבל לא תאבלוהו" (שם ז׳ כ״ד), ומשמע שנבלה וטרפה עצמן מותרות באכילה, אך אחרי שהותר בשר תאור, ולא היה צורך בנבלות וטרפות נאסרו גם הן באכילה(שמות כ״ב ל', דברים ט״ו ב״א) ואין מוקדם ומאוחר בתורה , ובזה יתישבו שאלות הרא״ה (דו״ד ח״א פ״ה) בענין. וה וסעד לזה יש מדברי ר׳ עקיבא, שאמר שבשר נחירה לא נאסר במדבר (חולין י״ז). *) שמות כ״ג ל״ב, דברים ז׳ כ׳. 3) מלכים א׳ ה׳ ט״ו, כ״ו. 4) דברים כ״ד י׳, *) שם ו׳. ׳*) שמות כ״א כ׳. 7) ויקרא. כ״ה ל״ט. 8) מלכים ב׳ ד׳ א/ 9) שם ג׳ י״ג, ד׳ י״ג. 0ז) נחמיה. .ה׳ ה/ ט׳. זז) מלכים שם. נז) ירמיה י״ז ב״א. 3ז) נחמיה י״ג ט״ו, כ״א.