Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 56 (sequence 66)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 73% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--683-8004639- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פרדס 56 לחזות להם את היום שבו יכתתו העמים את חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות,. אך המנהגים, שהם תולדות חיי המון העם, לא תמיר הלכו לפנים. בכל התורה כלה לא מצאנו רמז שיהיה נםוך1המים רצוי לפני האל, ובי על ידי הצום יתעוררו רחמיו להחיש תשועה ביום צרה, ובימי שמואל שפכו מים לפני ה׳ נם עשו צום 1), ונם דוד נסך מים לפני ה׳ 2); כן נראה צום נם בימי השופטים 3),. נם בימי שאול 4) , ואחרי כן בזמן גלות בבל 5) ובימי אסתר 6) . יום ראש'החדש אינו נחשב בתורת משה בין הימים האסורים במלאכה, אך בימים שאחרי כן לא עשו מלאכה ביום החדש, כנראה מהרבה מקומות. 7) . בימי בעז נהנו לשלוף נעל לקיים כל דבר מקנה וקנין, כי בהיות הנעל סימן אדנות ושררה כידוע (שעל כן הנגש אל אדמת קדש היה נושל את נעליו, להראות בזה אות הכנעה), היתה נתינת הנעל להקונה אות שהמוכר מוסר לו את אדנותו ורשותו על החפץ 8) , כמו שהחלוצה, בחלצה את נעלו של היבם היא מסירה בזה ממנו את אדנותו עליה וקונה את עצמה מידו; אחרי כן, כאשרדהתפשטה מלאכת. הכתיבה בעם המציאו אופן יותר טוב לקיים כל דבר, היינו שטרי:מכירה, שנקראו ״החתום והגלוי״ 9) . בדרך אנב אעיר כי נעמי מכרה את השדה אשר לאכימלך אחרי■ מותו 10) אם נם לא מצאנו לא בתורה ולא בתלמוד שהאשה יורשת את בעלה ובניה. כן נשתנו ונתחדשו נם איזו חקים ומשפטים. נפלא לראות, כי בזמן התורה־ עצמה מצאנו שנוים כאלה. היה זמן שהיתה הלכה רוחת בישראל, שאין הבת יורשת את האב אפילו במקום שאין בנים, וכפי ששערתי במקום אחר 11) נקבע אז החק שמי שמת ״ובן אין לו״ זקוקה אשתו ליבם 12) אפילו אם יש לו בת , מפני שאינה יורשת את אביה, עד שבאו בנות צלפחד וטענו "למה ינרע שם אבינו" ואז נתן החק שבמקום שאין בנים יורשת הבת את אביה 13) , ונשתנה הדין נם לענין יבום. כץ נפקע, כנראה, על פי משפט היובל, החק של ״ועבדו לעולם״ 14) . כן יש שנוי החק בתורה עצמה בעניני איבוד והיתר, אם אמנם, כפי שאמרתי־ למעלה, לא נצטוו ישראל על קרבנות נדבה של עולה וזבח (שלמים), בכל זאת איש אשר שחט בהמה במחנה או מחוץ למחנה "ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב. קרבן לה׳״ היה חייב כרת 15), ובבן י כל בשי■ תאוה היה אסור לישראל בלי' קרבן. החק הזה נתבטל אחרי כן על פי התורה עצמה לעת! שהתרחב נבול העם *) שמואל א׳ ז׳ ו', 2) שמואל ג׳ כ״ג ט״ז, 3) שופטים כ׳ כ״ו. *) שמואל א׳ י״ד כ״ד. *) זבדיה ז׳ ה׳ ו׳ וע״ש שלא נחר. דעתו בזה. 8) אסתר ד, ג׳ ט״ז. 7) שמואל א׳ כ׳ י״ח י״ט, מלכים ב׳ ד׳ כ״ג. ישעיה א׳ י״ד ועוד. *)' ע׳ רות ד׳ ז׳. 9) ירמיה ל״ב י״א—י״ן• " 0ן) רות ד/ נ׳—הי. ״) הפרדס ה״א. 2ז) דברים ב״ה ה׳. 3י) במדבר כ״ז ג׳—ה׳. יז) שמומ- ב״א ו׳. ־ז) ויקרא י״ז נ׳ ד',