Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 55

55 לתולדות התפתחות הדעות והמנהגים :האכל הנסר תקהינה שניר 1) ויחזקאל .עורך מלחמה כננד המשפט הזה בנבואה ■ארוכה ומסיים אותה בקול חוצב להבה 5 ״הנפש החוטאת היא תמות, בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו •תהיה״ 2) . בדבר הזה הרגישו כבר חז״ל ואמרו: "ארבע מרות נזר משה רבינו על -ישראל באו ארבעה נביאים ובטלום, משה אמר ובו׳ פוקד עון אבות על בנים בא -יחזקאל ובטלה, הנפש החוטאת היא תמות״ 3) . ביוצא בזה לא מצאנו בארבעה ספרי התורה הראשונים שתשובה מועלת; בספר דברים 4) נאמר שתשובה מועלת לצבור, ומלאים מזה נם ספרי הנביאים, ויחזקאל מוסיף תשובה אפילו ליחיד ואומר: "החפץ .אחפוץ מות רשע? נאם ה/ הלא בשובו מדרכיו וחיה״ 5) . בן אנו רואים בתקופה זו צעד גדול במושג הנבואה אצל העם. עד הנביא ־הראשון בארץ ישראל, שמואל הרמתי, בהיות ״דבר ה׳ יקר בימים ההם, אין חזון נפרץ״ 6), אם היה איש בא להניד לעם דבר בשם ה׳ היו קוראים לו ״מלאך אלהים״ 7) , "איש האלהים״ 8) . בימי שמואל לא חשבו עוד את הנביא למלאך האלהים, אך עם זה היה מושנם בענין הנביא נם מאד - ״לנביא היום יקרא לפנים ובימי שמואל) ״הרואה״ 9) , ועליו היה לדעת ולראות בל סתום, ואפילו מקום אתונות אובדות 10) , אשר בעד ■זה היה מקבל איזה תשורה 11) . בימי אליהו ואלישע, אף על פי שבכלל לא נשתנה מושג זה הרבה, ולפי הבנת העם היה במעט אי אפשר נביא בלי פלאות, או יותר ..נכון: לעושה פלאות קראו נביא, או ״איש האלהים״ 12), בכל זאת לא נקראו הנביאים בשם ״רואים״, וכפי הנראה לא פנו אליהם בשאלות על אדות אתונות אובדות. מעט :מעט התרחבה פעולת ״בני הנביאים״ שיסדו אליהו ואלישע 13) , ובימי עמום יצאו .מ טיפים לעם, אשר בקול חוצב להבות הרבו ליסר כל זדון ובל תועבה. מן העת;ההיא והלאה נזדכך מושג העם בענין זה, ואין שום יחם בין נבואה ונפלאות. ראוי היה לי לדבר בזה ע״ד מושג "רעיון המשיח", בפי שהונח יסודו שתורה, וקבל אחרי בן פנים שוגים, לפי מצב הענינים, בימי .ישעיה, ירמיה :ויחזקאל ובזמן עולי .בבל, אבל מתוך שבבר הארכתי בזה במקום אחר 14) איני .-חפץ להכפיל הדברים. וכשם שנשתנו הרעות כך נשתנו נם המנהגים, רק ההבדל ביניהם היה בזה ־שהדעות שהן יוצאות תמיד מלב טובי העם, הלכו תמיד לפנים, עד שיבלו בעליהן *) ירמיה שם כ״ט. ג) יחזקאל שם כ׳. י) מהות ב״ד א׳. 4)ל׳ ב', 5) יחזקאל י״דו כ״ג. ׳•) שמואל א׳ ג, א׳, י7) שופטים ב׳ א׳. 8) שמואל א׳ כ׳ כ״ז. 9) שם ט׳ ט', 10) שם ו', זז) שם ח׳, גז) מלכים א׳ י״ז י״ח,,מלכים ב׳ א׳.ט/ שם ד׳ ז׳ ועוד. 3ז) מלנים א׳ נ׳ ל״ה . מלכים ב׳ ב׳ ג', שם ד׳ ל״ח ועוד. 4ז) במאמרי ״היסוד השנים . עשר אצל .בני ישראל" המליי( ■שנת תרמ״ג ממר 23 .