Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 50

פ ר ד ם 50 .כן לעשות כן 1) . העברת הבכורה מראובן ליוסף לא היתה העברת שם ותואר בעלמא, כי מדברי המקרא נראה שגם אז היה הבכור מקבל פי שניים, שהרי על ידי שהיה יוסף לבכור קבל פי שנים ואפרים ומנשה נעשו לשני שבטים ■2). גם דברי .המקרא 5 "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים״ ■3), בעוד שלא נזכר בתורה תחלה שהבכור בכלל מקבל פי שנים - יורו שנחלת פי שנים אינה חקה הדשה, ועיקר הרוק במקום הזה הוא שלא להעביר את הבכורה מבן לבן, אך לקיים את המנהג הישן של פי שנים להבכור הנולד ראשון אפילו מאשה שנואה, אשר לו ■.משפט הבכורה. אין ספק כי עוד הרבה הקים ומנהגים נולדו כישראל לפני מתן תורה, אבל •מתוך שאין לנו שום מקור המראה לנו איזה פנים בבירור בענין זה, אי אפשר לדבר בזה רק בהשערה בעלמא. אף על פי כן סגנון הכתובים באיזו מצוות מורים למדי: ־שהתורה באיזה ענינים שנתה חק קדום או הוסיפה בו פרט חדש. נראה, שהיה זמן, ■שמי שנתחייב מיתה ונתמלט אל המזבח היה ניצול, כמו שראינו שיואב חשב להנצל ע״י קרנות המזבח 4) , וכמו שהיה באמת גם בזמן מאוחר אצל היונים. להוציא את המנהג הזה אמרה תורה5 ״מעם מזבחי תקהנו למורך51). כן, ממה שאמרה תורה: ״ולא תקחו כפר לנפש רוצח1; 6) נראה כי כזמן מן הזמנים הצילו הרוצחים את נפשם על ידי כופר, אבל התורה בטלה מנהג זה והשאירה אותו רק במקרה אם המית ■ש ו ר איש את האדם, כמו שנאמר: א ם כפר יושת עליו״ 17 . מן המקראות "כי תקנה עבד עברי״ 8) ״וכי ימכור איש את בתו לאמה״ 9) רואים אנו שכבר נהגו לקנות עבדים עברים, למכור את בנותיהם לאמהות, ולא באו הדינים האלה בתורה אלא בשביל חדושם: עבד עברי - מפני ההוספה ״ובשביעית יצא חנם״ ובשביל המרצע, ואמה עבריה - בשביל,! ״שלש אלה״ שהוא חייב לעשות כדי לקרוא דרור לה. מן הדברים ״שארה כסותה ועונתה לא יגרע״ 10) ״כסף ישקול כמוהר הבתולות״ 11) , רואים אנו כי חיוב שאר כסות ועונה לאשה ומוהר לבתולות היה מנהג קדום, והכתוב מזהיר, כי גם במקרים ההם שהוא מדבר בם חיוב המנהגים האלה במקומו עומד. סגנון דיני הגירושים 12) ודין התלוי 13) וכיוצא בהם יורה שכבר נהגו בגירושין ובתלית פושעים, ולא נשנו אלא בשביל דבר שנתחדש בהם: הגירושין(וכמו שהעירו כבר המבקרים) לאסור הגרושה לבעלה הראשון משנשאת לאחר, והתליה - לאסור את ההלנה . *) דברים כ״אי״ז, י) בראשית מ״ח, ה׳. 3)דברים שם. *) מלכים א׳ ב׳ כ״ח—ל״א וכבר .העיר ע״ז הראה״ו בספרו דו״ד ה״א פ״א, י) שמות כ״א י״ד, •) במדבר ל״ה ל״א. 7) שמור! ב״א ל׳, 8) שמות כ״א ב', גם ע״ז העיר הראה״ו בספרו שם. 9) שם שם ז', 0ז) שם שם י׳. ״) שם כ״ב ט״ז. ג1) דברים פ״ר א׳-ד/ 3ז) שם ב״א ב״ב—ב״נ.