Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 39

39 הנשרפים בנינה ולא ידעה רע... האמת הוא כמו שנאמר: מאם ה׳ לא ישמור עיר שוא שקד שומר״ - אם אש ממרום ישלח ה׳ נם מים רבים לא יוכלו לכבותה. אין חכמה ואין תבונה ואין טענה לננד מקרא שכתוב, ובכן הרכנתי ראשי ונשתתקתי. הקבציאלים עיפים ויגעים, הולכים ונכשלים בהליכתם ונם ברכי כשלו מעמל .הדרך, ולפיכך עמדנו לנוח מעט אצל חורשה אחת, על יד בריכה קטנה. על ערבים בתוכה תלו הקבציאלים תרמיליהם וסמרטוטיהם וישתטחו להם שטוח על פני האדמה. הגברים נאנחים ונאנקים, מדיינים ומכעיסים זה את זה ומתיעצים על עניניהם בזעף5 הנשים מקוננות, מקללות את יומן ומצלצלות בקול; יונקים ממשמשים בשדי אמותם, מבקשים חלב להשיב נפש ואין - השדים צומקים, ועוללים שואלים לחם ובוכים. וזה ל י י ז ע ר י ל, המשוגע התמידי של קהלת קבציאל, אף הוא בין הגולים מקהל עדתו, בגדיו פרומים, ראשו פרוע והכובע אינו מיושב עליו כראוי, אלא משתמט ויורד לערפו. הוא תועה והולך פעם אחר זה'ופעם אחר זה, כפרה אחר העגל, פוצה .פה ומביט, מוציא לפעמים קול הברה משונה מנחיריו ואינו דובר דבר. ואני יושב דומם . בתוך הקבציאלים המרודים, דואג ומתאבל על שברם הגדול, ועולמו הנאה של הקדוש .ברוך הוא חשך בעדי. אוי, מה לי עוד להבריאה הזו וליפיה, היא תתן לאחרים :הודה ולא לנו דדהודים, חום השמש לא יהיה לי עוד למשיב נפש כי אם לאש להבה רוח צח הוא לי לרוח משחית, וקטורת יבול שדה ועשבות הרים קיטור היא לאפי, בהגיגי תבער אש, שרפה ורוח ותמרות עשן אני רואה בחזון-ויהי לאבל שיד . הצפרים ורנתם לקול בוכים!... - ואנה אתם הולכים, אחי? - פתחתי את פי אחרי שתיקה ממושכה ואמרתי .ברחמים רבים. - להיכן יהודים נשרפים הולכים? - החזירו לי בני החבורה במנוד ראש ..ואנחה - להיכן שכל עניי עמנו הולכים - למקומות אחינו בני ישראל הרחמנים, ובידינו בתבי־תעודה, מקוימים בחתימת הרב וראשי קק״נו, שנותנים לנו יפוי כח וזכות לחזור על פתחי נדיבים. שקדו אלופי הקהל לתקנת הנשרפים וחלקו להם את י ערי ישראל בגורל, כתות הרבה הלכו לרוחות העולם מזה ואנחנו לרוחות העולם מזה, ועכשיו אנו צריכים כאן עוד לחלוקה שניה ביגינו מי למקום זה ומי למקום זה, אלא שהדעות בתוכנו משונות, למקום שהללו רוצים לילך רוצים גם אחרים, ובכן אנו דבוקים יחדו באגודה אחת, מדיינים זה עם זה, מתרעמים ומגזים בדרך וכל אחד מנאץ את חברו ומקניטו. היה נא אתה, רבי מענדעלי, לדיין והכריע בינינו! - התפזרו קבצנים!- אמרתי להקבציאלים בלשון רכה - התפזרו להנאתכם .׳ולטובתכם. למה אתם נדחקים צפופים ומריבים ומתקוטטים ומכעיסים איש את חברו,