Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 33

33 ג ׳ש נחים ו נ ו ד, ז כ .ר הרוסי 8 מארט 1841) ובי למד כישיבה. בגליון ההוא אשר הדזלותי תת את ההעתקה תארתיי את התמונה הספרותית של ס,, ספרתי בקצרה, לפי המקום אשר נבלו לי, את פרשת ספריו וספוריו, במה בהו נדול ומה פעל לספרותנו, ומתולדותיו הנדת* רק־ את אשר שם הוא בפי ולא יותר, אם בי בידי היו ידיעות ממקורים אחרים על אודותיו את מלאכת ההעתקה לא נמרתי בלה טרם קרבתי להדפיסה, ואך פרקים פרקים, מגלות מנלות בתבתיה לפי צורך בל נליון ונליון; בי בהיותי עובד תמיד בבית־המערבת היינו נותנים דין קדימה לעבודת סופרים מן החוץ. והנה אך קרבתי אל המלאכה, וראיתי בי לא מלאכת העתקה פשוטה עלי למלאותו, בי הספור במי שהוא לא יצלח להעתקה, ועלי לא להעתיק, רק ללכת בעקבות ס,, היינו לקרוא בל פרק מראשו׳ עד תמו, ואחר כן לכתוב את הפרק ההוא רוסית, בשמרי רק את החזיונות לבד, ולעזוב כלה את ההגיונות השונים והמשפטים הארוכים, אשר בעל הספור המשיבם לאין קץ. והמלאכה הזאת היתה עבודה ספרותית קשה, כמאמר חז״ל קשה עתיקא■ מחדתא, בפרט אשר לא בסופרי ספורים אנכי, ולא זה היה מקצוע שלי בספרות. אך לבד זה עוד היה נחוץ לאחוז בעמוד אהד אשר כל הספור נשען עליו, להפילו ארצה ולשום אהר תחתיו. האם תזכרו את אחרית "יעקב־־חיים" נבור הספור "קבורת חמור"? הנה ם. גוזר־ מיתה בידי אדם, בידי ראשי הקהל, על יעקב־היים איש חרמם, ובאמת כן היה בע¬¬ ש כ ו ל ה כי הטביעו בנהר ע ר פ דן את המלשין סינאנאוו, והמקרה הזה הוא אבן פנת הספור; ועל השנות המקרה הזה פעמים, כי שנים אחדות אחרי אשר נדפס הספור, הומת בזאת העיר שכולה עצמה עוד יהודי אחד, פארחאווניק שמו, דדה למופת בעיני ס. כי נבון הדבר, ובי טפום תמידי הוא "יעקב חיים" שלו בחיי בני עמנו, כי כן דרך הקהל, לדעת ס., להוציא להורג את המלשינים, כמו שנאמר: ובערת הרע מקרבך. אבל אנכי לא יכלתי בשום אופן להסכים לזה, כי המשפט משפט מעוקל הוא. הרג המלשינים בידי הקהל לא היה ולא נברא, ובכל אופן הוא מקרה יוצא מן הכלל, ונם בראפמאנן בשעתו לא הוציא דבה בזאת. מאורע של פארחאווניק אשר הזכרתי, זה המקרה השני בשכולה הסמוכה לעיר מאפליה מולדתי ונחשבת על מחוזה ופלכה, היה בימי, ואזכרה היטב את המקרים ואת האנשים אשר הסתבכו במקרה הזה. פארחאווניק נפל חלל מירי שונאו במלחמת הפרנסה, וכל עניני הקהל' ועדה לא היו נוגעים בזה. חתן אחד העשירים לקח בחכירה את מכם היי״ש מאת■ אדון העיר, ופארחאווניק הזה היה מביא יי״ש מן החוץ וערמתו עמדה לו בי ידי השוטרים לא השיגתהו, ולכן - נמצא חלל בליל סגריר אחד. הוא לא היה מן׳ היראים, עבר על שמתא דבי דינא על משקה חוץ, מסר את בנו, עוד א ז, לגימנזיום, וממילא התאמצו, אחרי אשר כבי נעשה מעשה, לכסות על דמו, אבל ראשי ע ד ת-