Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 29

29 נ ש כ ח י מ ז כ ר ר נ ו ת * הנה סרתי מן הדרך העולה אל זכרונותי על אודות סמאלענסקין, ולדבר הזה יפלח לי הקורא. כי אך אזכרה את התקופה ההיא, תקופת התחיה וההתעוררות לצעירי בני עמנו בארצנו, אז אמלאה מלים ורגשותי יפתחו שפתי, אז יצאו לעיני המון בריות וצללים משחקים לפני, ואז ישכח העט את אשר ההל ויתפרץ מן המסיר .הצר אשר שמתי עליו. אחלי, רק עוד דברים אחדים אדבר ואחר אחדל. והסופר לעוואנדא היה הסופר האחד הטוב אשר נתן ידו אל הרוססקי יעווריי, ותהי עצת לעוואנדא אל המולי״ם בי יעשו בערמה ויקדימו להוציא את הרוססקי יעווריי חודש אחד לפני הזמן אשר הודיעו, היינו מראשית חודש סעפטעמבר, ובזה אולי יצלח בידם להגות מן הטפלה את הראזסוויעט, אשר יאחר חודש שלם מועד צאתו; ובני עמנו זרע עמא־פזיזא לא יחכו עד צאת הראזסוויעט למען יוכלו לבחר להם את האחד משני המכ״ע, אך ימהרו להביא לביתם הרוס. יעוור. אני היודע ועד, כי העצה הזאת היתה עצה נפלאה, עצת איש היודע את עמו ותכונת משפטיו וביד ההץ השנון הזה היה די להפיל את המתחרה בו, לו אך היה להדום. יעוור. לכה״פ איזה כח ספרותי. אך לשוא יתהלל חלש על גכור הצועה ברב־־כח. הנה אחר אמנם ״הראזסוויעט״ ויצא בראשון אקטאבר, כפי שהיה אמור בהמורעה, אבל הגליון הראשון כבר הגיד האותות מראש, כי רב יתרון המב״ע הזה על אחיו הגדול ממנו ירח אחד. כל אשר היה בחור וטוב בסופרי ישראל הכותבים רוסית נהו אל הראזסוויעט, כל גליון וגליון היה מלא וגדוש מאמרים מצוינים גם בתוכנם גס בסגנונם, סגנון סופרים בקיאים ורגילים במעשה הספרות, ולא ארכו הימים והמ״ע *גאלאם" ראש המדברים אז בהפובליציסטיקא הרוסית הביא דברים אחדים בשם הראזסוויעט, ובשעת כושר כזו הודיע כי המ״ע הזה הוא הטוב מכל בתבי־העת אשר היו לישראל בשפת רוסיה,-וזה כבוד גדול! ולעומת זה היה מרחם ועלוב המ״ע תספקי יעווריי. לשוא חגר לעוואנדא את כל כהו ויצא לעזרתו בכל כלי נשקו הספרותים: כתב גם ספורים גם זכרונות מארצות הווייכסעל גם מאמרים ראשים, כתב משמו ושלא משמו,- אבל התעמוד גדר הדחויה בהשענה על פניי עץ אחד אף אם יהיו ענפיו מרובים, ולעוואנדא לא יכל להעמיד את מחמל נפשו על בסיס נכון אחרי אשר חסר לו - עורך, דירקטור בלע״ז. גם ראבינאוויץ גם בערמאנן לא ־היו סופרים ולא ידעו מה מכ״ע דורש, ויהי הרוס. יעוור. כעולם הפקר בלא מנהיג ובספינה בלא קברניט, והיו נליונות אשר שכרו אנשים מן השוק לערוך אותם, וגליון אחד או שנים יצאו תחת פקודת - לא תאמינו אם אמר לכם - האדון שיגארין, זהו חאשקעס של אומות־העולם.,. אז יעץ לעוואנדא!אשר נשאר נאמן להרוס. יעוור.