Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 27

27 ונרונו■!} נשכחים ומבבדיו, בעת אשר לא מצאנו בל יחם וקשר בין סמאלענסקין ובין הרידקציה של ה״רוססקי יעווריי". אולם הדבר הזה, כי בחר בראשונה סמאלענסקין במרל האחרון ובכרהו על הראשון, הוא ענין יקר להבין על ידו מעט מן היחם אשר בין שני בה״ע העברים האלה בשפת רוסיה. המשכילים אשר ישבו חוץ לעיר הבירה, אשר לא ירעד בטיב בל הענינים ובלי הנעשה אחורי הפרגוד, הכירו רק את הרום, יעוור. למכ״ע להם , לשום בפיו את חפצי לבם, וימים רבים עברו עד אשר הבינו להבדיל בין ערך הרום. יעוור. ובין המכ״ע השני "ראזסוויעט" אשר ארח לחברה עמדו, בעת אשר בעיר הבירה היה ההפך. בי הנה עוד מראשית האביב תרל״ט, תיכף אחר אספת הרבנים, החלו משכילי עיר הבירה וסופריה להתיעץ ולטבם עצה איך לגשת להוציא מי״ע לעברים בשפת רופיה. השאלה היותר קשה היתה, איך להטות את לב המפקד! אז על מעשי הדפום ולהראות לו עד במה גדולה הנחיצות ועד במה גמל בבר הצורך להוציא מב״ע בזה ולקבל הרשיון, אך עוד המה מתיעצים, והנה צפונותיהם נגלו לאיש אחד, לך׳ אליעזר בערמאנן, וילך .וישתדל וישיג הרשיון להוציא מכ״ע; והאיש בערמאנן איננו לא סופר ולא בן סופר, לא בשפת־עבר ולא בשפת רוסיה, אחד העם, ואיש לא ידעו, וגם ר צבי הכהן ראבינאווץ היה בעינינו במלמד־משביל, כאיש היודע להלוך עם החיים, אם תחפצו - באחד מחכמי ישראל מבית־המדרש הישן, אך בבל אופן לא כסופר, בפרט אשר גם את שפת רוסיה לא ידע, הנה שניהם, בערמאנן וראבינאוויץ, עתה בעולם האמת ולא יבושו כי ארבר רברי אמת על אודותם, ואשמיע עתה את אשר היה אז ידוע לבלנו. הרשיון הנהן לבערמאנן הרם את בל המחשבות הטובות אשר חשבו סופרי עיר הבירה, בי מצד האחד ידעו בי עתה עוד לא עתן עוד רשיון חדש להוציא מב״ע שני, ומצד השני הנה נפל הענין הקרוב ללבבם בידי אנשים שאינם בשום אופן מהוגנים לזה ומתעטרים בעטרה שארנה. הולמתם. בעת מבוכה בזאת נמצא לעזרה האר״ז, אשר בידו היה רשיון ישן להוציא מכ״ע בשפת רוסיה, הוא המ״ע "וויעסטניק רום. יעוור,*/ והרשיון הזה עוד עומד בתקפו, והאר״ז הציע להשתמש בו . ובבן יצאה במחנה ישראל מודעה שניה בי האר״ז גם הוא מחדש את המכ״ע הישן שלו, וגם הוא יחל לצאת לאור בראשית הרבע האחרון , היינו מחודש אקטאבר לשנת 1879 . אמנם, אנכי באחד ממכתבי אז מפטרבורג להצפירה במו הודעתי אז בקהל כי האר״ז הוא אך אביו־מקוראו של המב״ע העומד לצאת, נם, כפי צורך אותה השעה, הודעתי מפורש ■כי המב״ע הזה בשפת רוסיה לא יבחר בדרך המאמרים של האר״ז, אבל, במובן, הקהל לא יכל לשום לב אל דברי סופר יהיר, הנאמרים ברמז ובשמירות דרך־־ארץ, ויאמין כי צ״ב הוא יוצרו!מחוללו של המכ״ע הזה בשפת רוסיה. והאר״ז ז״ל בעצמו ובכבודו לא היה אז מן אלה אשר הבה יתרה