Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 26

פרדס 26 הרוסית אשר לעברים, ויכבד מאד את פעלי יוסף בן אהרן ראבינאוויטש בהראזסוויעט הראשון, י ויתן כבוד לשמו ויחזיק טובה רבה לכותב תולדותיו ■בהשחר. רק התורה וחכמת ישראל צריבות, לפי דעת סמאלענםקין; להיות נכתבות עברית לעברים, אך יתר הדברים עלינו לכתוב בלשון הארץ אשר אנו יושבים, בין אם נבוא לדבר באזני• העברים אשר לא יבינו שפה אחרת לבד שפת הארץ ובין אם עלינו ללמד את בני יהודה קשת בקסת סופרים. ולכן היה חפצו אדיר להתודע גם הוא אל אחיו הקוראים. רוסית, אליו דבר גנב בי■ה׳ אוריהקאוונער הנודע בקר לא לטובה את ספורו "התועה בדרבי החיים" באחד הספרים של המאסף "יעוור. ביבליאטהעקא", ובפי הנראה לא קרא את הבקרת ההיא אשר בה, בפי שאזכור, היו הרבה דברי אמת ומשפט, אך פמאלענסקין אשר האמין ביושר מגמתו לא היה נוח למשופטיו ותלה כל עניץ הבקרה של ק. באיזו שנאה פרטית, אף נמצאו גם באלה אשר גלו לו את הסוד בי ק. זה דרכו בקדש לחלל את מי אשר לא יתן על פיהו; וזה היה באמת בנוגע לסוחרי■ הבירזא בפטרסבורג באמצע שנות השבעים, וק, בעת ההיא סופר עוזר להמכ״ע הגדול לרוסים "גאלאם", ובכל יום ה׳ בשבוע היה יורד לתחתית הגאלאם ודן את בני הבירזא ברותחין ויהי למטה זעם להם,'עד אשר פייסו אותו ויתנו לו משרה באחד הבנקים.. אולם את הספרים שפט, במובן, לפי ראות עיניו ושבל לבו, אך לסמאלענסקץ היה צר לראות את עצמו מחלל בפי הספרות הרוסית אשר לעברים, וישמור בלבו את. החפץ להתודע אל אחיו בלבוש שפת רוסיה לעת מצוא. ובקיץ שנת 1879 באה העת להוציא את החפץ הזה לפעולה, עוד לא התחולל׳ תסער אך כלנו בבר חשנו קרבתו, עור לא התפוצץ הכדור אך במעופו הכרנו את מי ישים לו למטרה, עוד לא קרבנו שאולה אבל התהום נשקפה אלינו, - וטובי משכילי ישראל ראו ראשית להם להתבצר; ושני מכ״ע עברים בשפת רוסיה התכוננו בקיץ ההוא בעיר הבירה. אז מלא סמאלענסקין את אחד ממיודעיו בוויען להעתיק רוסית. את ספורו "קבורת חמור", והמעתיק, אחד מצעירי אחינו אשר נדדו מארצנו לוויען, ל, זלקינד שמו, ידע עברית גם כתב רוסית והוא היה אז גם סופר המכ״ע "נאוואסטי" מוויען. אך כפי הנראה לא הבין המעתיק את המלאכה אשר לפניו, ויעתיק את הספור כמעט מלה במלה, וגם שפתו הרוסית' לא היתה עוד אז שפה ספרותית אך שפת תלמיד מתלמד. את ההעתקה הזאת שלח לצבי הכהן ראבינאוויץ, אשר לפי ההודעה אשר נשלחה בישראל היה נכון להוציא את המכ״ע "רוססקי יעווריי" ביחד עם ר׳ אליעזר בערמאנן, וסמאלענסקין אשר ידע בי לא רב מספר הסופרים המספרים ביהודי רוסיא היה בטוח כי ימהר ה״ר ראבינאוויץ לקבל את העתקת ספורו "קבורת המור". רבים מן הקוראים, ובפרט אלה אשר קראו את תולדות סמאלענסקין, יודעים. בי ״הראזסוויעט״ היה משאת נפש סמאלענסקין, ועורכו ורבים מעוזריו היו מעריציו