Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 23

ז כ־ ו ו נ ו ת נ ש כ ח י ם 23 ■שיל; נם נואל נמצא במשפחתם אשר יעניקם מטוב ספריו, אנכי משתוקק גם אני לקרוא מן הספרים ההם, ורעי אלה לא ימנעו הטוב ממני, ומידם יבאו ספר אחר ספר לידי. ואנכי עודני תמים...מאזין ומקשיב לסוד שיח המתפללים בבירדמדרשנו, "בעלי־בתים גבוהים״ אשר כבר הריחו מעט את רוח הזמן, קוראים מעט "גאזעטיך ומספרים מעשיות מעיר הבירה, יודעים מי הוא מאק־מאהאן ומשתוקקים לדעת מה מעשי ביסמארק, כותבים אדריסות רוסית בשבושים קטנים, משלמים נילדיא בירושה מאבותיהם, נם מרשים לבנותיהם לבקר בתי־ספר פרטים, לא נימנזיום חלילה. ואני כבר נחמצתי מעט, קורא בחשק נמרץ הקדמות של הגאון מלבי״ם, אוהב דברי ״הבונה״ באגדה, אם בי אחי הגדול העיד בי כי הוא הוא אשר כתב את הספר ״ארי נהם״ נגד ספר הזהר, בלתי מאמין בהגיהנם מעשה ידי ה״ראשית חכמה", משתוקק לקרוא את ״המגיד״ ומתגרה מעט בזקני החסידים הסמוכים על שלחן אבי הזקן. - הרב האמצעי - פניתי בדברי אל אחד מנכבדי החסידים - דרש דרשה גדולה ■על המקרא בישעיה: ״והיו מלבים אמניך ושריהם מיניקתיך״, והקשה מן המקרא הזה על פלוני האמורא האומר: כמה מבוער אדם זה שנשתנו עליו סדרי בראשית, ■שנעשה לו נם ונעשו לו דדים. - כן - ענני החסיד - הקושיא באמת חמורה, וזוכר אני את כל אשר דרש :הרבי בזה. - אבל - קראתי - הלא במקרא נאמר "ושרותיהם"! - לא, שריהם כתיב, - הנה ספר ישעיה! - קראתי ופתחתי סימן מ״ט, פסוק כ״ז. - אם בן - ענני החסיד בקר רוח - טעות בישעיה... וטענותי נסתתמו. ובהחאבקי בעפר רגלי הערר הזה שמעתי את שם "השחר" מנאץ בפי כלם, בי הוא אומר לקעקע ביצתן של ישראל, כי אפקורסותו גדולה משל מאפו, בי עתה נראו כמה גדולים דברי ה״התם־סופר״ בצואתו: "ובספרי רמ״ד אל תשלחו'יד", וממילא בי בעיני איש לא היה ספק כי פירוש הר״ת של רמ״ד הוא כפי אשר יפרשנו יבעל "לב העברי". אז נהיה אחד הפרושים לסוכן "הלבנון" בעירי,' ואחד מדודי מבין בדקדוק לקח את "הלבנון" ויתן אותו למקרא לי. עב הענן של המאמרים בלי־קץ של משה זלמן אהרזאהן עם ההוספה בתחתיתם במשך כל השנה "ההמשך יבוא .איה״ש", החתימות הזרות כמו : "ישעיה מאיר כהנא שפירא אב״ד דק״ק טשארטקוב .והגליל" או "הכותב וחותם פה ראזינאי מרדכי גימפל יפה חונה פה ק״ק הנ״ל״-עב .הענן הזה הביא עלי חשך. דתן בלבי מורא . נטיתי לכתוב אל "הלבנון" מכתב , אשר בו שלחתי אני הנער חצים אל נער שני מבני עירי אשר הדפים שלש שורות בהמגיד, ומדי חרפי את "המגיד" לא החמצתי שעת הכושר לגדף דרך אגב גם את ■"השחר",