Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 22

זכרונות. נשכחים. .,, וגענרי על פני שדרות ארון הספרים, ובהפבי יעלי עתונים עברים ישנים מימי התקופות ההן, ויבוא לידי ספר תולדות אחד הסופרים אשר הכרתיו וידעתיו בימי הדור ההוא, אז אשכחה רגע בעונג רב את עניני וקניני - ובלי אסגר בידי הזברונות היקרים לי. ובמו אד יעלה אז מן העבר וכסה על בל המקרים תהו־ובהו, ואך מבעד לעבים דקים .יראו קצות המעשים, בלי ראשית בלי אחרית, נשקפים רגע לעין ועל פנינו יחלופו. ואז יש אשר אמהר להתבונן בהם ברגע הראותם, ועלי גליון ארשום אותם קו־קו בטרם יתבלעו, וישובו העבים ויכסו אותם כלם וימחו ■מעל פני המרחביהג למה נוחר מן המועד, בעת אשר האדם קצר ימים... י ולפני ספר כתב מר ראובן בריינין ״פרץ בן משה סמולנסקץ, חייו וספריו״ - תולדותמהאיש אשר אזכרנו בזכרון טוב, וזכרנותי על אודותיו עוברים בסך לפני עיני דוחי. אמנם אך צללי מקרים אראה, אך הלא טוב לשמור גם את זה פן עוד מעט וינוסו גם הצללים. ואל תראו את תמונתי שהיא.. שחרחרת וצבעיה בלולים יעלו ולפעמים גם פני אני ״יראו בה: שמש העת שזפתה, יש אשר שכחתי המפלה בה■ הלכו המקרים, ויש אשר גם נפשי תאבל עלי ולבבי הומה ביונה: שובו שובו, הילדות והשחרות! א. הנה הנם - ימי ילדותי ושחרותי! לא מקצה השמים ועד קצה השמים היה עולמי/ אך מלוא חצרי אבותי: שמה נולדתי, שמה גדלתי, זה מקום שעשועי עלומי, פה בית תפלתי וחדר תורתי-הכל היה בחצר ההיא ובל חפץ וענין לא היו לי כמעט לצאת חוצה. אך הנה עברו שנים. טל ילדות הועל מעל מצחי, במו פתאום ■יודע לי, כי רעי ובני־־גילי •יוסף ויהודה בני החצר האחרת בבר עברו אותי בדעת העולם ומלואו, בדעת ספר וחשבון, קרוא וכתוב, מקרא ודקדוק. המה מתהלכים עם אחד מזקני המשכילים אשר העם אמנם מרנן אחריו, אביגדור אהרן גינצבורג שמו, אך הוא יבינם בספרים כתובים עברית! לא מספרי התג״ך והתלמוד, מפורש ושום