Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 3 (1896)
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 20 (sequence 28)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/8003959-8004574--645-8004601- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פודם 20 קנוניות וערמומיות ובל בנעים רעים, בקצרה לא חיי הגיהו.בצלמם הנבזה והנורא, בחותמם המיוחד על הגוף והנפש, ב״א היים בריאים וטבעיים, חיי בני אדם י נורמליים בעלי גוף בריא ונפש בריאה, חיי תורה עם דרך־ארץ, עבודת האדמה י וחרשת המעשה. אם בתפוצות הגולה יעקב לא מת, אבל גם לא הי חיי אדם, חיים הראוים להקרא בשם זה, הנה שם ירד עליו טל אורות, טל של תחיה באמת, ויתעורר לחיים חדשים. בני ציון מצוינים יהיו בבריאת הגוף ובריאת הנפש. .עבודה האדמה תרפא שברי גופם של הבנים, העובדים בידים חרוצות אדמת ארץ אבותיהם, היא תתן שקוי לבל העצמות היבשות ותחזק בל האירים הרפים, ותהת יהודים קטנים ומדולדלים, בחושים וצומקים, יהודים ילידי הגיתו •שאין להם תמונת ׳הגוף, הגדל אנשים גדולים ומלאי בה, דשנים ורעננים. וגם הנפש תפשט את צורת הגיהו, המעוררת חמלה ולפעמים גם בוז, ותקבל צורה הגונה ונאותה לאדם באשר הוא אדם וליהודי באשר הוא יהודי. שם בנינו בנטיעים מגודלים יהיו בראוי, מחונכים בחנוך מתוקן, לא בחדרי תהו וצלמות מצד אחד או בבתי־ספר בוללים, ׳שאין שם סימן וזכר לעברית, מהצד השני, ב״א בבתי־ספר עברים, הערוכים בסדר נכון ומשטר מתוקן, ששם התורה■ והחכמה, העברית והידיעות הכוללות נפגשות לא בפנים נזעמים כצוררות אשה אל אחותה, ב״א באחיות דבקות בדבק טוב וטבעי. שם יהיה איש ישראל יהודי ואדם. גם באהלו וגם בצאתו, ולא יהיה חושש כלל משום "מה יאמרו הבריות". אז יפול' כמו מעצמו הרבה טיח תפל מקירות בית ישראל ויאבדו מתוך הקהל הרבה דברים טפלים ומנהגים זרים, שאין להם תפיסה כלל במרחבי העולם וכל עיקרם אינם אלא ילידי אוירא דהגיתו ו״כך נוהגיך בקרן זוית אפלה.■. . הרבה הקים ותקנות ירושת שנות ראינו רעה, שאבד עליהם כלח וכבר נם ליחם, יבלו כגבול עלה מגפן בוקק ויפלו מאליהם באפם יד מתקן ולא יכירם מקומם. ואם כן למה זה אנחנו?-.יקראו החרדים - מה לנו ולצרה הזאת? למה לנד לכלכל את הישוב החדש ולהחזיק במעוזו, אחרי אשר סופו להביא שנוים נוראים בעולם ישראל ולתת ליהדות העתיקה איזו פנים חדשות שלא שערון אבותינו? אולם, ראשית, הלא גם להם, להחרדים, הרשות נתונה לקוות שהעולה על רוח חו״צ המשכילים היה לא תהיה והישוב החדש בא״י יקבל צורה עתיקה שבעתיקות. הן בכל אופן אם יש תקוה להחרדים שהיהדות העתיקה בכל פרטי פרטיה תשאר על כנה ולא תזיז ממקומה אף כמלא השערה, התקוה הזאת תובל למצוא לה מקום רק שם בא״י ולא במקום אחר בתפוצות ישראל. והשנית, לו גם נוכחו היראים שהמשכילים יביטו לראות נכוחה יותר מהם וכאשר יתארו להם האחרונים בחזון הכל יקרה באחרית הימים, דבר לא־נעדר, אף אז עליהם לדעת ולהבין מהרב טוב צפון בהישוב לקיום היהדות. ולבוא עד תכונת האמת הזאת אין להם לבקש חשבונות.