Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 9

9 לפלגות בית ישראל בני הדור ההולך ובא אחרינו, והבינו מה טיבם של האלהים השוכנים בקרבם פנימה :ושל התלים שהם נושאים ביד רמה, וידעתם היום עד במה יבינו ויחפצו להבין את תורתנו ושפתנו, ■עד כמה ידעו ויחפצו לדעת דברי ימי עמנו, והשיבותם אל לבבכם גורל אוצרותיו של רוח ישראל היקר לכם בעתיד לא רחוק,- ורק אז שובו נא והתנפלו על חו״צ, אם תחזקנה ידיכם. לא כן הצד השני של המתנגדים, הלא הם היראים והחרדים. לטענות המתנגדים ממין זה צריך לשים לב ביחוד, בי סוף סוף הם אף בימינו רב מנין, וביחס דברים רבים גם רב בנין של עמנו. אמת, בין המכנים א״ע בשם יראי ה׳ נמצאים במספר הנון גם צבועים וחנפים, מאותו המין היפה הלובש אדרת שער למען כחש ובצוע בצע, וביחוד מצטינים במדה זו הסופרים ״בעלי הלשון״, הבאים בכח החרדים להציע טענותיהם, גלוי בדפום יאו בגלגול מחלות ע״י בתבי־פלסתר, לפני דעת הקהל, אשר רובם אינם מקנאים קנאת ה׳ צבאות באמת רק קנאת עצמם וכבודם, והם מוצאים בזה מקום ושעת הכושר לגבות חובות ישנים ולחשוב חשבונות פרטים, שאין להם בל יחם לקנאת הדת בפרט ועניני האומה בכלל. עם מתנגדים כאלה, במובן, אי אפשר וגם אין צורך להתוכח בלל, בי מה בצע אם תוכיחו את משוגתם, או יותר נכון את זדונם, על פניהם בראיות היותר חזקות, אחרי אשר חפצם־ ומגמתם לא בקשת האמת, שהם מכונים למרוד בה לתועלת עצמם ובשרם היקר להם מכל. אולם רבים הם גם בין היראים והחרדים באמת ובתמים אשר יביטו און במעשי המשכילים הלאומיים ומאמריהם, שאינם כולם על טהרת הקדש לפי רוחםולעינם נראה כל בנין חו״צ כסתירה לדת והריסה לכל קדשי בני ישראל. בין החרדים המתלוננים על חו״צ ישנם גם כאלה, שהם בעצמם באו מקודם■ בקהל חו״צ ומצות ישוב א״י היתה חשובה בעיניהם כאחת המצות הגדולות, ורק אחרי ששמעו מפי אחדים מהמשכילים הלאומיים דברים ברורים על אדות האמונות והדעות, אשר לא כרוחם, סלקו ידיהם ממצוה זו או נתקררה רוחם אליה, וכמו תוהים הם על הראשונות, על השגגה שיצאה מלפניהם בהתחברם אל חו״צ המשכילים, כי נפתו להאמין בם ולחשבם ליראי ה׳ הנזהרים במצוד. קלה כבחמורה, ועכשיו שנוכחו לדעת כי שגו ברואה ויש משכילי חו״צ אשר חכמתם קודמת ליראתם ואינם מאמינים אמונה שלמה בכל פרטיה, נרתעו הם, היראים, לאחור וינועו ויעמדו מרחוק, וכאילו הם באים בטענת הונאה ואומרים: כל הענין מתחלה אינו אלא מקח טעות, אדעתא דרבי לא עשינו חוזה, אין.לנו חפץ בחברים כאלה, שותפותנו לא שותפות ועסקנו לא עסק. . . .