Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 289

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
2 (1894)
Date
1894-01-01
Page
Seite 289 (sequence 303)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
60% known words query
IRI
…/8003959-8004266--611-8004568
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

תמורה כזאת. אחרי כן חש בערנהארד לאחד מבתי הנופת וישב על ספל קאפע, והנה לפניו צעיר קורא עתון עברי וישאלהו בלעג מה הן החדשות אשר הוא קורא, ויספר לו הצעיר לתומו כי בנליון זה ניקרולוג על מות המיליונער ראזענפעלר מעיר אשר חלק לפני מותו את הונו היב לבני משפחתו לבל יפול לנחלה לאחיו שיצא לתרבות רעה. ויתחלחל בערנהארד כשמעו זאת; ויתעלף ויפל מן הכסא אחורנית ״ותתחולל מהומה ומכוסה בין המסובין אשר נבהלו נחפזו ממקום האסון, ויתנודד השלחן ממקומו וכוסות החמין נהפכו על יד שותיהם ותכוינה כפות ידיהם ברותחין, הכוסות נשברו הקערות התפוצצו ויללת אנחת הנסים אשר נכוו ברותחין הגדילה את המבוכה. אלה מזה יזעקו נוסו מתוך המהפכה ואלה מזה יזעקו למהר לקרוא את הרופאים. רגלי הנסים התנגפו על השלחנות והבסאות אשר בדרכם וישתרעו מלא קומתם ארצה ויתבוססו תחת רגלי רעיהם הנמלטים מן הבית". הנה בי בן יהפך בן רגע בית עונג ושעשועים ״לשדה קטל מלא נפצעים ואנושים״... "עבר הליל עם בל מערותיו פחדיו ובהלותיו" (בי בלילה ההוא גם אחד הסוחרים אבד א״ע לדעת) ויהי בקר. וישם המח׳ פעמיו יחד עם רעיו לביהב״נ לנאורים. רירגזו בדרך ויתוכחו כדרכם. הד״ר ב״ד השמיע בדרך הלוכו "שיטה שלמה של פלוסופיה דתית״. ויטיל סער גדול בין בני לויתו. וימשכו עליהם את עיני העוברים ברחוב אשר התערבו ג״ב בהובוחים. וילכו הלך והתובח עד בואם לביהב״ג. ושם חסמו את הדרך בעד המח׳ ולא נתנוהו לבוא פנימה. "ובל התקוות הנעימות אשר שעשעו את נפשו להתענג על מחזה נהדר ונעים התנורפו פתאם כעשן". ובזה תם החזון. עפ״י ראשי הפרקים האלה יוכל הקורא לשער בנפשו עד במה יש בספר אריכות'והפרזה על מדר, נכונה. אמנם יש בו. כאשר אמרנו. הרבה "קוים ושרטוטים" נאמנים. אבל מרב עצים לא נראה את היער, ומרב דברים ותמונות ופרצופים לא נראה את העיקר - את חיי היהודים ב ל א ד ז. יהודה ליב גארדאן ותולדותיו. מקצת אגרותיו ודבריו האחרונים, חבר ע״י י צ ח ק י ע ק ב ו ו י י ם ב ע ר ג. קיוב, שנת ה׳ תרנ״ג. .,ואתה בן אדם האנח בשבתן מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם"- המקרא הזה ביחזקאל, אשר אותו הציג מר ווייסבערג בראש מחברתו, יובל לתאר גם את תכונת המחברת אשר לפנינו. אנחה בשנתן מתנים, אנחה במרירות הוציא מקרב לב עמוק בל חובב שפתנו וספרותנו לשמועה הנוראה כי באה: ״יהודה ליב גארדאן איננו!״ והד האנחה הגדולה הזה נשמע גם מתוך המחברת כלה גם מתוך שירו של יהל״ל הנרפם בראשה. ולזאת אל נא תתפלאו אם תמצאו בשיר המלא רגש של יהל״ל "על מות גארדאן" איזו קולות נפחים כמו:."המעט לך אלד,ים כרובים ושרפים כוכבי

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.