Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 258

מכתבים טמידד לאלדד. מכתב א; אלדד אחי, בעל־שמחה אנכי היום! היום באה לידי החוברת הכ״ד .של "דניאל דירונדה" ובה נגמר למזל הסכר עד תומו. זה היום עשה "אחיאסף"-אנילה ואשמחה בו. אמנם לא על אמרות הספר בעצמו שש אנכי הפעם, כי לא פנים חדשות אני רואה בו, אחרי כי זה כבר, עוד לפני איזו שנים, התענגה נפשי לקרוא את הספר כלו כתרגומו לשפת ארצנו. בלי ספק עוד זכר תזכר מה גדלה אז התלהבותי יומה רבה השתפכות נפשי בחיקך. שבע ביום הללתי וברכתי את הסופרת האנגלית החסירה ■באומות העולם, ומי יורע אם היה לה למרת ג י א ר ג ע ל י ו ט בכל רחבי ארצה מוקיר ומעריץ שמה במרה נשגבה כמו בקרן זוית במחנים. ואם עתה שבתי לשמוח על הספר הזה, הנה השמחה במעוני לא שמחה של עונג פרטי כ״א שמחה של מצוה, כי בתוך כל המתאבלים על עניות ספרותנו גם אני שש אתה משוש על המנחה החדשה, ונפשי צהלה ושמחה בי נמצאו לה גואלים להביא את הברכה גם אל ביתה. בידוע לך , ישנם כוכבים הרחוקים מברור ארצנו מרחק רב ועצום, עד כי קרני אורם תאחרנה להגיע אלינו רק אחרי משך כמה ובמה שנים. ספרותנו העבריה, בפי הנראה, אף היא איננה קרובה ביותר לאחותה האנגלית וקוי אור האחרונה יצאו ויבאו לגבול הראשונה רק מקץ שש עשרה שנה. אולם סוף סוף באו ויאתיו והקוראים העברים אף הם יראו את האור כי טוב ותארנה עיניהם. חג היום לאיש כמוני ברחוב ספרותנו, ואיך לא ישמח לבי ויגל בבודי? ובטוח אני שגם אתה, אחי אלדד, תתערב בשמחתי ואתי יחד תקרא מקרב לב עמוק ן מי שברך את מזכי הרבים הוא יברך את "אחיאסף", כי הגדיל לעשות! אבל - גם בשחוק יכאב לב, גם על שמי שמחתי מתפרצים ועולים ענני תוגה ועוצב, כי אחרי שובי נחמתי ואמר אל לבי: רבש״ע, לשמחה מה זו עושה? על מה זה אני מפזז ומכרכר עד קורת ביתי מרב התהלבות בתענוגים? ספרות ישראל עלתה לגדולה וגתעשרה עושר רב- בתרגום ספר אחה ועל דא קא בכינא בדמעות גיל וחדוה וארקד כאיל! הוי ספרות עניה לא נוחמה - קול רנה וישועה באהלי חובביך בי עשית חיל ותעלי מעלה בתרגום ספור פרזי אחד! האם לא תעיד שמחה זו בעדות נאמנה על שפלות מצבה של ספרותנו? האין זה סימן דלות שאין דוגמתה?