Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 2 (1894)
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 257 (sequence 271)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 75% known words query
- IRI
…/8003959-8004266--579-8004536- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
התורה והחכמה 25? לנו בטבע,'אך תחתיהם קם סוד אחד, וכי כל הטבע כלו בנוי על יסוד לא נדע ש ח ר ו - לו זכר אחת מאלה , כי אז לא היה מזמינם לרין כלל ולא היה מתעלל בהם... כן גם מדי צחקו על החכמים המונים מספר כמה מליונים שנה לבריאת עולם יהרגש והשכל פ״ג>, לו היה זוכר אתי דברי רבנו יהודה הלוי (הכוזרי מאמר א׳ סי׳ ם״ז) כי ״אם היה מצטרך בעל התורה להאמין ולהודות בחומר היולי קדמון, ועולמים רבים קודם העולם, לא היה בזה פנם באמונתו, כי הוא מאמין, כי העולם הזה הוא חדש מזמן ידוע, ותחלת האדם אשר היה בו אדם וחוה״ - כי אז, בטוח אני בענותנותו הרנה שלא היה מצחק כלל ... או למשל בהתנפלו בחמה שפוכה על חוקרי הטבע (הרגש והשכל פ״ג) על אשר "המה פוטרים את עצמם ופורקים מעליהם עול התשובות על השאלות "מאין" יצא החומר לבנין העולם? גם "למה" ולאיזה תכלית הנם הנמצאים כלם וכו׳, וחוקרים רק "באיף יצאו כל הנמצאים מחומר ההוא" וכו', כאלו התשובה על השאלה השלישית ״איך״ הזאת, אפשרית היא גם מבלעדי שום ידיעה להשיב על השאלות הראשונות ״מאין״ ״למה״? - חי נפשי, כי בראותי את הדברים הללו נתמלאתי רחמים עליו, כי לו זכר שאין לחוקרי הטבע אלא מה שעיניהם רואות; לו זכר שרוב חכמינו אין לבם הולך עוד עתה אחרי החקירה והדרישה במופלא מהם, יען באו לכלל הכרה כי לשוא ניגע לחדור אל הימים אשר היו לפנינו רכוא רבבות שנה, ולחנם נעפיל לבא לחקר הדברים אשר יהיו אחרינו... לו זכר בכלל ששאל שלא כהוגן-כי טרם נדע את עצמות הנבראים מה המה, לא נוכל לדעת ״מאין״ ומה נם ״למה״, או לו זכר כי הדורש מחוקר־הטבע שיטה בדבר הנעלם מן העין אות הוא כי איננו מבין את פרוש המלות ״חוקר־הטכע״, לו זכר אחת מאלה - כי עתה לא. היה מרהיב פה כלעג ולהג הרבה. "וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את הרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו״ - מעין מעשה נפלא כזה השכיל לעשות נם מר א״ז מקאוונא בגבורות ישע ימינו, אשר שת על ראש ה רגש, כי גם הוא. רץ ויעמד אל הפלשתי־השבל, וילחם בו בכלי־זיין המלוטשים ומחודדים באופן מוזר ומשונה בבית נשקו של השכל בעצמו. ומי נצח? - ישפטו הקוראים. שמואל ראזענפעלד. •י (17)