Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 253

253 התורה ויהחצמון הזה שהשכל הוא יסוד הבל; לכן נראה את רבי יהודה החסיד ה עור הגדול ובעל ההזיה דורש אהרי טעם המצוהז שאסור לאשה להנשא לאחי בעלה המת - אם יש לה בנים - ולאיש הותר לקחת לו לאשר. את אחות אשתו המתה יספר חסידים תק״י)" יען נם הוא הביר מעלת השכל; לכן יאמר רם״נ(אמו״ד מאמר נ׳ צווי ואזהרה׳: ״מן החכמה לאסור שפיכות דמים" מן ה ח ב מ ה לאסור הזנות ובו׳ למען ידע אחד מהם את אביו שיכבדהו נמול שגדלהו" ומן החכמה לאסור■ הגניבה ובו׳ ולא באו השליחים והנביאים להזהיר עליהם" אלא למען שים להם חוק וגבול"; לכן יורנו רבינו בחיי(חובת הלבבות שער עבודת אלהים פ״ס כי "ה מ צ ו ת השכליות עולות במעלתן על מצות התורה " ונותן התורה שנן את המצות השכליות בתורה " יען העם שנתנה להם התורה היה בעת ההיא במצב שגברו התאוות הבהמיות עליהם ונחלשו מדעתם והכרתם מהבין הרבה מן השכליות״; לכן יאמר עוד (שער הפרישות פ״ס "אבותינו הראשונים שהיה שכלם זך ובהיר ונפשותיהם נמשכות אחרי שכלם היה המעט מן המצות מספיק להם וכי/ וכאשר ירדו למצרים וחזקה תאותם ונבר יצרם על שכלם ובו׳ לבן הוסיף להם הבורא מן המצות השמעיות״... אף על כן שמענו את קדוש ישראל רבנו יהודה הלוי(בכוזרי מ״ב סעיף מ״ח> האומר: ״אלה - הצדק" המשפט ואהבת חסד-והדומה להם " ה ם החוקים ה ש כ ל י י ם והם ההקדמות וההצעות לתורה האלהית" ק ו ד מ ו ת ל ה ב ט ב ע ו ב ז מ ן" יען כי אי אפשר בלעדם הנהגת איזו קהלה שתהיה מבני אדם, עד שגם קהל הלסטים" אי־אפשר שלא יקבלו הצדק ביניהם " בי לולא זאת לא היתר. חברתם מתמדת״. נקודת הכובד של שטת ״הונה הדעות״ או ה ם ע נ ם ו א ל י ם ט שלנו היא: שאין בל מצוד. בתורה" אשר נובלילאמר כי אותה היה השכל משיג בלי הופעה אלהית ״ בי התורה לא חפצה רק להתאים עם הרנש; וכה יאמר (לתורה ולתעודה פ״נ) ""ודעתי " שגם אלה המצות הנקובות בשפתי חכמים בשם "מצות שכליות" וכו׳ הנה לפי דעתי נם אלה לא מצות הנה" רק חוקים או נ זירת הכתוב.- האב <האם?) לכל המצות השכליות היא מצות "כבוד אב ואם" " אך לא אחדל לאמר " כי אמנם נם המצוד. הזאת איננה מסוג המצות השכליות " רק נ ז י דת הכתוב "חק ולא יעבור". הן מקום המצוד. הזאת הוא בעשרת הדברות אחרי הל א והגדול והנורא ״לא יהיה לך ונו׳ ״״ ולדעתי " אלמלא לא צוד. לנו ד׳ "כבוד אב ואם" ב״״קום ועשה"" כי עתה היה אסור לנו אסור גדול ונורא מטעם "עבודה זרה" ובחומר הלאו של ""לא יהיה לך" וכו׳ ולמדנו את האסור עוד ב קל וחומר (שמעו נא " רבותי " והשתוממו לשכל המחבר!> כשם שאסור לנו לעבוד ולכבד שום אמצעי זולת ד׳ לבדו " כן אסור כבוד אב ואם מטעם ע״ז וכו׳ עד בי עלינו לחשוב את מצות "כבד" בסוג ההיתרים האחדים במקומות האסורים לנו " כמו באשת אח " יבום וכאלה". על המצאתו