Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 237

237 לשחוק אמרתי מהלל בשם ״ספרות הפורים נ) גם איזו דברים בספרות היהודית־אשכנזית * 2). והאם לא גם סבה אחרת היא אשר הסבה בכל זאת? לפי דעתנו אמנם כן הוא / ושתים הן סבות הדבר הזה. מלבד אשר לא יכלה שפת קדשנו להתחרות עם השפות החיות, אשר לרוב מצאה הסאטירה מעוז לה בהן לבד / וחדודים רבים בתוכן נוסדו רק על מלות נושנות אשר עבר כלח עליהן / או על הנאומים השונים והמבטאים המיוחדים <דיאלעקמע>, או גם על מבטאים שונים לקוחים משפות אחרות וביחוד מהרומירד הבמרית המשובשת <מאנכלאטין> / אשר עוררו יחד צחוק לשמעם, או משפת אנשי חברות ידועות / כשפת חברי-התלמידים (שטודענטענשפראכעי העמוקה והמלאה לצון / ועוד דברים כאלה ובאלה אשר התנוססו יחד בלעגם הרצוף בם והנה מלבד אשר זרו בל אלה לרוח שפתנו, נעדרה ממנה גם הסבה הנבונה לזה / אשר יכלה לעורר נם בה החפץ לסאטירה ולתוצאותיה. בי הסאטירה תוסיף אומץ ביותר בתקופות ההעברה, או בתקופות ההשחתה והירידה; בעוררה אז שבט לעגה ובמו פיה תיסר בל אשר לנגד עיניה. כן נראה בתקופת רומי המאוחרה / וכן נראה גם בתקופת המאה הט״ו/ שתי ראשי תקופותיה העליזות; והאם יכלה היות אז כזאת באמה גם בקרב עמנו? כי הנראו נם בתוכם עקבות ההעברה / או לחם שערים והתגרות בנושנות ושאוף לחדשות? וכל עלילות העת הרת חדשות ההיא / כל התנודה הרבה אשר הביאה לרגלה הרפרמציה, הן עברו יחד עלינו בענן בוקר / ואף נגוהות קלות לא פרצו אז לתוך רחוב היהודים ולא הגיהו מחשביו. אף זאת/ היכלה הסאטירה לעורר שבטה באמת על נאות יעקב אלה למרות בל מחשביהן? בי האם עלתה גם בם השחתת המדות עד למעלה ראש? האם גגואלו גם שומרי חומת אמונתנו בחטאת נפשם בהבמרים / ואם כמוהם השחיתו התעיבו עלילותם? ועוד דברים כאלה אשר בם הצטיינה אז החברה הנשחתה עד היסוד בעתות החושך האלה ואשר יחד היו לה לנחלה, ועל בן מצאה לה גם הסאטירה ידים באמת לעשות חפצה בם ולעורר שבטה עליהם בכל עוז? כי לא יבלה ספרותנו לתת מקום בקרבה גם להחלק היותר מבוער מהספרות המתלוצצת / 1) איוו. דברים ע״ו ע׳ בהלטב״ל של המ״ע ״האריענט" לשנת 1849> ועל כל הספרות הזאת בפרטיות אצל שטיינשניידער בשם פוססמגק.ט ״ומט? - והם דברים שונים למיניהם, כהפאראדיע של התלמוד הנודעת בשם מסכת פורים (אשר מבלעדי זו של ר׳ קלונימום בר קלונימום כנודע נמצאו עוד כמוה ממחברים שונים) או אגרות פורים , הגדות של פורים, מערבות; הפטורות, הקפות , צוואות והשכבות, מגלות, מחזור וסליחות מליצות וכו׳ ואשר אחדים מהם מעשי ידי אמן המה. והנה עוד נדבר על כל אלה בפרטיות בספרנו אשר נוציא בקרוב לאור בש״ע בשם ״שפת יהודית־אשכנזית וספרותה״. 2) מלבד הדברים על פורים כנ״ל נמצאו גם ענינים שלמים שונים מלאים ״הרמאי״, והגם כי רובם לקוחים הם מש״א / אך גם זה הלא יורה על החפץ בדברים כאלה. וגם עליהם דברנו בפרטיות בספרנו הנ״ל במקום המיוהד להם.