Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 238

פ ר ד 5 238 אשד התגבר אז בפריצות דרך ובגבול פה עד לגועל נפש - אך למותר הוא להגיד. יען כי לא רק הצנע לבת נם עמנו הוא מאז - כי אם גם הצגע דבר / ומנבלי פיהם בספרותנו חזון יקר הוא מאד ונער יכתבם י). אך אם אלה היו הסבות לחסרון הסאטירה וההומאר בספרותנו, או גם סבות אחרות הן אשר פעלו לזה - הן זאת לא נובל כחד, כי הוא חסרון לא יוכל להמנות, וכי העדר ענף כזה בספרותנו נזק גדול הוא לה. הן נם ההתחקות המתלוצצת <פאראדיע> נחשבה אז לעון, ונם עליה פקדו היראים והשלמים באפם, כהצעקה הבאה אז על הלצת הפורים הנודעת, למרות היותה פרי מחשבות לב איש שם ואחד אנשי המעלה אשר בתוכנו 3). ורק דבר אחד לבד הוא, אשר ממנו אמנם גרעו עיניהם 0 הדבר היותר מגואל ממין זה הוא בלי ספק "האחשורוש־שפיעל" בשי״א, אשר הקים לו הצורר המזוהם זסו1אנ>8 מצבת עולם בספרו הנודע, בהדפיסו אותו שמה בשלמותו, ובהעירו עליו בעצמו, כי לא יוכל להעתיקו לש״א מפני חלאתו הנוראה. ובלי ספק הוא רק פועל ידי אחד ההמונים, וכאשר יעידו השיבושים הנוראים במלות לה״ק הבאות שמה, מלבד עוד איזו דברים כמוהם (וכמדובר נם על כל זה בספרנו הנ״ל). איזו דברים של חשק וחיבה יתירה אמנם ימצאו כה וכה גם בספרותנו בש״ע, ביהוד אצל בעלי הקבלה, וכאשר כבר העיר ע״ז הר״י סטנוב בהקדמתו למחברת עמנואל. כן גם הר״ש רובין על השיר בסוף ס׳ "אבקת רוכל"(כוכבי יצחק כ״ט): לך הוד בשדים כשני עדרים , רועים בשושנים תוך הכפרים, לא יעבור רוח בין הבתרים וכו׳. ותרן גדול בשיריו בדברים כאלה הוא גם הר״מ די לונזאנו: לאשר. לך בחרתני, ושכנת בתוכי גם חבקתני נשקתני וכו׳ שני שדי וכל גופי. ונן נעול ומעוני, ושכבת בין שדי, ונתתי לך דודי וכו׳(שתי ידות בפרק עבודת הקודש). בשיר בהספר ״אמרי שפר" לר' אבשלום מזרחי (ע״י הר״א כרמולי) מגלה ג״כ יותר מטפחים, ואך אפם קצהו נוכל הביא פה: ״בת חמש עשרה היא לעינים, תאור. כשמש בצהרים, נתכנו לה שער ושדים , מופתיה תחת בגדיה וכו׳. ממין זה הוא גם שירו של הקראי משה דרעי על רעיתו: ״מצח רעיתי כסהר וחמה , וקשתו דרוכה לכל לב באימה , רקתה כפלח הרמון אדומה " לנשקם בכל עת מי זה יתנני וכו׳ (כוכבי יצחק 1802) . דברי עמנואל בענין זה ידועים הם , ולזאת זכה לאיסור קריאת "מחברתו״בשבת . - כי אין בכל הספרות הביבלית דבר פורץ חק וגדר הצניעות, גם זה הלא ידוע הוא, וכאשר בצדק העיר ע״ז הר״ד קאססעל (בספרו על ספרות התנ״ך), כי גם בשיר השירים אין דבר אשר לא תוכל לקרוא אותו גם העלמה היותר צנועה, כי בו האהבה הטבעית בתומתה, בלי כל רמז תאור. נסתרת וחלק מעורר ברברים המובנים לשני צדדים. ואך בפי איש כוואלטר לבד יכון הביאור המגואל שלו על הפסוק: דודי שלח ידו וכו (אשר אמנם כן יבארנו גם הירנימום, אך בלי השתמש בו לדברי נבלה כמוהו) . 2) הוא ר׳ קלונימום ב״ר קלונימום , כאשר כבר הבאנו למעלה, שהיה קרוב להמלך ראבערט מנפלוש, אשר נתן לו גם מכתב־מליצה לנסיעתו רומה. הוא גם בעל הס׳ הנודע ״אגרת בעלי החיים". שנת לידתו, לפי פירשם , היא 1278 . על המסכת פורים , על הלומדים אותה ועל מחברה, ישפוך ר׳ שמואל אבוהב מרורותיו בספרו ״דבר שמואל" (שאלה קצ״ג): ״עליו ידוו כל הדווים החרדים אל דבר ה'... חלול התורה הקדושה החוגרת שק לפני קונה ואומרת, עשוני בני ככלי זמר חוכא וטלולא ... אם כהתל באנוש יהתלו בכתבי הקודש וחכמי האמת והצדק" וכו׳. אף מי לא יתן צדק לדבריו? כי אם גם טוב ונעים הוא הצחוק , אך להשתמש לטובתו בתחבלות כאלה , זאת נחשבה בעינינו תמיד לדבר לא טוב ולא נאות . וכבר נתנו בקולם בשנות המאות ההולפות גם רבים מחכמי העמים על הפאראדיע של הביבליה, אשר פרצה עברה אז כל חק . וביהוד יתמרמר לבבנו על המשתמשים בדברים כאלה גם לדברי נבלה ופריצות , וכאשר עשה זאת בעל מסכת עניות הידועה, וכדבריו הנתעבים על דרשת הפסוק ורב יעבוד צעיר וכו׳ אשר בו יוציא גם דבר. נוראה , כן גם : "ספודניצא" משום שבזכותה נוצחין בנות ישראל בין האומות ופודין את בעליהן... נשי ישראל ובנותיהן יושבות ומוכרות וכו׳