Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 222

פ ר ד ם 222 יראה. היא זכרה את דודה והליכותיו מימי נעוריה, זכרה מה קשה היתה חמתו וכי בתתו קולו עליה רחפו כל עצמותיה, ועל כן שמה לה פנים עצובים ותתאפק. - שלום עליכם - אמרה זלפה בקול חלש ודק ותגנח - מה שלומכם? ' - עליכם שלום - ענה דוד- מה יש לשאול לשלום העני? מה שלומך, זלפה? ־־ אינני בריאה, לא עליכם. הזאת בתך * ... - ברד עדה. למענה נסעתי הנה להביאה אליך, למען תהיה בביתך, עד כי יזמין לה ה׳ זווגה. ואל נכון לא תקפצי ידך מהשיאה לאיש. כאבן כבדה נגלה מעל לב זלפה. "אם כן לא עתה הוא דורש כסף"- אמרה בלבה ותתנחם. - ולמה לה לשבת פה? - ענתה הגבירה - תשב בביתך וכאשר ימצא לה שרוך הגון תודיעני. - אם שמך יקרא עליה יקפצו עליה רבים, ואם בביתי תשב נבול תכול ואיש לא ישים אליה לב. הגבירה הבימה בעין חודרת על הנערה, ותתבונן בפניה, במבנה גויתה, בידיה, ותחליט כי די כה לה לעבוד כל עבודה וכי לא תאכל עמה לחם חסד, אך הסתירה מחשבותיה ותאמר:- אכלנז ה תעשה בכיתי? אמנם לחמי לא אחשך ממנה, אבל לא טוב לאדם לשבת בחבוק ידים, ובביתי כל עכורה אין. ברוך ה׳ שתי נכריות בביתי, מלבד מבשלת עבריה, אחת מפקחת על הסדר והנקיון ומגהצת את הלבנים, "כריה" נפלאה שאין כמוה בבנות העברים י• והשניה לעבודות הגסות: להדיח הרצפה, לכבם, להביא מים ועצים; גם שומר החצר בא מדי פעם בפעם לעזור להן בכל עבודה, ומה תעשה בתך פה? -ברוך ה׳ לא קטן הוא ביתך־אמר דוד בלב מלא תקוה, כי הבין מקול דברי הגבירה שאין את נפשה להשיב את פניו - עוד תמצאי עבודה גם למענה. היא יודעת לתפר גם כתנות גם בגדים. אמנם הרופאים צוו עליה לבל תעבד הרבה, אבל מעט תוכל לעבוד, כפי צרך הבית. - הלנו תהיה בתך לתופרת? - שחקה הגבירה - הן "לכנים" מובאים לנו מעיר הבירה. בתך לא ראתה מעודה בד כבד אשר ממנו לבנינו תפורים. - יוסף ה׳ על רכושך כהנה וכהנה, ובטוח אני כי בתי בעצמה בשבתה בביתך תמצא לה עבודה מועילה לכלכלת הבית. אנכי אשבחנה בפניה, כי היא נערה לא סכלה ואוהבת עבודה. גם יודעת היא לקרוא ולבתב ולחשב חשבונות. - הלא מראש אמרתי לך, כי נכונה הנני לקבלה. ערך מחיתה לא נחשב בעיני למאומה, אך אם תתאונן על כי תשב תמיד בטלה לא עלי תהיה תלונתה. - תודה רבה לך, זלפה, כי לא תעלים עין מבשרך וגם חמלת על זקנותי.