Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 204

פ ר ד ם 204 והשם יהיה בעזרך, לנוכח ה׳ דרכך, ואל יליזו בעת תפלהך ולמודך, ובל דבור ודבור שתוציא משפתיך תכוון לייחד... ותכלול נשמתך עמהם... ובודאי ה׳ יהיה בעזרך ובכל אשר תפנה תצליח ותשכיל״(שם׳. פה הננו רואים את ר׳ גרשון כתלמיד העומד לפני רבו ושומע מפיו דברי מוסר, ובלי ספק אצל הבעש״ט מרוחו על גיסו בעת ההיא.והנה ידוע שנם הבעש״ט החליט בדעתו לנסוע לאה״ק,ולערך בשנת תק״י הכין א״ע לדרך וישם פניו לסטאמבולו אך מסבות נעלמות, לפי מסורת החסידים, לא עלתה בידו להניע אל מחוז חפצו והיה מוכרח לשוב מסטאמבול לביתי. לפי דברי מאמיניו ״מן השמים עכבוהו״, כי פחדו בפמליא של מעלה פן בבוא צדיק זה לאה״ק י_קרב חלילה בזרוע את הקץ. חרבות ציון לא זכו לראות את פני איש האלהים ממעזיבוז וע״ב נשארו בשוממותן עד היום... ד גרשון קוטבר הלך לעולמו בזמן אחד עם הבעש״ט, סמוך לשנת תק״כי). אחרי מותם לא היה עוד כל "עיכוב מן השמים" לחברי הבעש״ט ותלמידיו אשר העפילו לעלות לארץ הקדושה.מהם נודעים -לגו בשמותם: ר׳ נחמן מהאראדענקי חכר ותלמיד מובהק להבעש״ט ומחותנו של בתו א ד ל (נכדו היה הצדיק היחיד במינו ר׳ גחמן מברסלס,ור׳ מנחם מענדיל מפרימישליאן איש בריתו של המגיד ר׳ בער ממעזריטש. הראשון התגורר בא״י לפי הנראה בשנות השבעים למאה העברה (80 - 1770), ולפעמים שב לחו״ל, ואח״כ מת בטבריא י). השני עלה לאה״ק כעשר שנים אחריו ונפטר שם קודם שנת תקנ״ב 3). ר׳ מענדיל זה נתפרסם ע״י מאמריו בשם הבעש״ט והמגיד שנלקטו ונדפסו באחד מ״כתבי הקדש״ הראשונים של החסידים, בס׳ *לקוטים יקרים״(לבוב תקנ״ס, וגם בקונטרס "דרכי ישרים" או "הנהגות ישרות"(זיטאמיר תקס״הז, ששם נמצאים פתגמים שדעת הרבנים לא היתד, נוחה מהם, כמו: "כלל גדול שלא להרבות בלימוד מאד", "ועוד כלל שאל ירבה בדקדוקים יתרים שזה כונת היצר לעשות לאדם מוראות ולהביא אותו אל העצבות״ וכדומה. ע״ד דבקותו תספר המסורה נפלאות. קודם נסיעתו לאה״ק היה ר׳ מענדיל אומר תמיד 5 "יהא רעוא שאזכה בימי י.) בדיוק לא נדע שנת מיתתו, אך זה ברור שנפטר בין שנת חקי״ז ותקכ״ג, בי במכתבים הנ״ל (בקובץ "ירושלים") חתום שם ר׳ גרשון תחת המכתב הראשון משנת תקי״ז ותחת המכתב השני משנת תקכ״ג(לפרט החלש יאמר נבור אני) חתום "חיים אהרן בן הרב מוהר״ר אברהם גרשון זלה״ה". — 2)עיין "תולדות יעקב יוסף", פרשה חיי שרה: "ונם שמעתי מהרבני הותיק מוהר״ן הארידנקע שחלם לו ב א ״ י, כי יש רופאים המרפאים ע״י משקה מר, ויותר טוב הרופא ע״י משקה מתוק". מנסיעתו לא״י יסופר גם בשבח* הבעש״ט (דף כ״ו בדפוס ברדיטשוב תקע״ה); מקום מיתתו (בטבריא) נמצא רק ב״זכרונות אב״ג״(הבקר אור תרמ״א ח״א), ולא ידעתי מאיזה מקור שאב זאת . ולפלא בעינינו כי ב״שם הגדולים החדש" ו״סדר הדרות החרש" לא נזכר מאומה מנסיעת הר״ן לאה״ק, אף כי עדותו של המחבר "תולדות יעקב יוסף", חברו של הר״ן, אינה מוטלת בספק . ע׳ מאמרי ״הצדיקים הראשונים״, וואסחאד, 1890, חברת א׳. — 3) בשער הספר ״לקוטי יקרים״ שנדפס בשנת תקנ״ב נרשם שמו בצירוף ״זללה״ה״; אני השתמשתי בהוצאה שניה משנת תקנ״ד שנדפס במעזיראוב .