Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 195

לבירור רעיון וובח ציון 95 נ שלא יתכן לאנשים מהוגנים... ובכן היו בני ישראל בהמערב ל״בעלי דת משה״: נקרע הקשר עם העם בלו, לא עוד ישאו נפשם לארץ אבותיהם מזרחה השמש , לא עוד יחלמו על ציון ועל ירושלים בשוב ה׳ את שבותם, נם שפת אבותיהם חדלה, חדלה, נם שיר ציון עוד לא יזכר ולא יפקד, ובנוח הרוח על אנשי הסגלה נתונים נתונים הם לעם נכר, וגזע קודש מחצבתם - נטש ונעזב בערער בערבה, לגפן בוקק היה ישראל, אין עוד רוח העם בכל עצמיותו, אין עוד שפת משה ודוד, אין עוד התקוות הגדולות, האידעאל הלאומי, אשר מלא ליה וחיים צץ ויעש פרי במשך אלפי שנה,- אבל יש בתי תפלה רקים מאדם ונהדרים למראית עין, יש "כהנים" לבושי בגדי שרד, יש איזו מנהגים חצונים אשר במה נחשבו הם, וזה - שארית עם ישראל, זה שארית העם הגדול משנות עולמים, בשביל זה סבלו אלפי שנות גלות... האמנם "הכהנים" עוד ילמדו לדעת את העבר של ״העם״ אשר כבר איננו בחיים / גם יתגררו באותו העבר הנאדר והנפלא, גם יתאמצו לחבבו על צאן מרעיתם, אך למה יסמן כל זה, אם עתיד אין, אם לפנים - מכלעדי "ממפל" אין כל! טוב ויפה הוא העבר, אם על יסודו ישתכלל ההוה והוא מראה על עתיד מסוים, על אידעאלים מוחשים, אשר יוכלו למשוך למו הלבבות ולתת מקום לחיים, לתנועה , להתחדשות; אבל עבר מדולדל, אשר כבר כלה את תפקידו בתבל - כשדה הקברות מקומו, מצבה יפה הוא, אשר יתענגו עליה אוהבי הנושנות, ולא יותר! מי החפץ חיים לא יאהב לבלות עתותיו בחצר־מות, ולוא גם ימלאוהו עמודי זכרון בנוים לתלפיות על גלים נצים, על ברואים שכבר חלפו מן העולם. לכן לשוא עשו עט, לשוא יגעו "הכהנים" הטובים ההם לפאר ולרומם את העבר של עמם ז פה ושם עוד ימצאו איזו יחידים, אשר יסורו לראות את המחזה המצוין, את הטרגדיה הגדולה של אלפי שנה; אבל הרוב הגדול, וביחוד בני הנעורים החפצים.חיים, יביטו בקר רוח על כל הבניה ההיא: "טוב אפוא, יאמרו, אבותינו נוחי נפש היו עם, המה סבלו וידעו בעד מה הם סובלים; חן וכבוד להם; אולם אנחנו מה * צורה לאומית מיוחדת אין לנו, שפה, ספרות (לא ספרות של חקירת קדמוניות, אך ספרות אמתית שתכלול בקרבה רוח עם חי ומתפתח), ארץ - אין שם ואין זכר, עתיד שללו ה כ ה נ י ם בעצמם ממנו, באמרם כי איננו וכי אין בו גם צורך, ואמונה? הלא יודעים אנו איך יאמינו הכהנים בעצמם ובכבודם, ובכן הדרך פנוי לשדה אחר; להם, להעמיס, יען כי שמה יחיו, שמה ישאפו לעתיד, שמה יש כר נרחב לעבוד ולהתפתח , ולא ללכת בעקבותיהם של אוזי קרילוב הסבא.,.״ אלה הם דברי אנשי ישראל בהמערב, וכל "חכמת ישראל" אשר בראו שם כהנינו, בכל תפארתה ויקרת ערכה, עש תאכלה בבתי עקד הספרים; והצל לא תציל את שארית העם הזה מהכליון הנורא האורב עליו להכחידו מן הארץ... אם יש עוד תקוה להגזע הישיש הזה, אם לא נועד לההיסתוריה להראות להעולם מחזה