Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 196

פרדס 196 מעציב ומכאיב, כי עם גדול, ראשית העמים , אני ספר־הספרים, אחרי אשר עצר כה להתקים במשך אלפי שנה וכל הסופות והזועות לא הדיחוהו מעמדתו, יפול פתאום והיה בלא היה כשביל נזיד עדשים, בשביל מלוא כף שלוה זמנית,שמצא אצל מכניסי אורחים שונים,- הנה התקוה הזאת תבנה על יסודות מוצקים על ידי ישראל יושב הצפון, על ידי אותם נדחי ישראל, אשר הכהנים לבושי השרד שבמערב יביטו עליהם ממעלה למטה, ויש אשר נם בשאט נפש... ב. במהלך המקרים של העמים ההיסתורים יש לפעמים השתלשלות של סבות ומסובבים, המעירה השתוממות בלב בל מתבונן, וכמעט שתכריח לראות בהן אצבע אלהים, אצבע ההשגחה העליונה, אשר תניע את גלגלי ההיסתוריה בבונה ידועה ולמטרה ידועה. השתוממות כזו תולד בקרבנו, בשומנו עין בוחנת על מהלך הפזור של עם ישראל במשך גלותו הארוכה. בל ימי הקדם וימי הבינים התכנס ישראל ברוב מנינו ורוב בנינו בארצות הקדם והמערב, ובעת אשר הקדם החל להראות אותות רקב, והתרדמה הרוחנית מסביב מסכה את רוחה שם גם על ישראל, התגבר קבוץ ישראל בהמערב עד שהיה למרכז האומה, ותנאי החיים ששררו בהארצות ההן עזרו לפתח את רוחו העצמי של ישראל, להניח עליו חותם מיוחד ולשמור את בל רכושו הרוחני משנות עולמים; בל העת ההיא במעט לא נכרו אותות ישראל בהצפון, והפליטים המעטים אשר נדחו שם בטלו בערכם הקטן ויתחשבו כאבר מדולדל בהאומה. אך הנה פני התבל משתנים*. ימי הכינים נופלים, ובמקומם תבוא העת החדשה, המערב יתנער בכה אבירים ועושה גדולות ונפלאות, הוא בורא קולטורה רחבה הכובשת בקסמיה את כל אשר מסביב, ובאותה עת הננו רואים, איך מרכז ישראל על כל כבדו יסג לאט לאט, בדרבים שונים, מהמערב ויתכנם בכל תקפו בהצפון הקר והגם 5 תחת אשר בכל תקופות גלותו עד הנה שאף תמיד בטבעו הקולטורי להתישב בתוך העמים היותר מתוקנים והיותר רוממים על גרם הציביליזציה, הנה עתה, בעת אשר המערב עשה פתאם צעד גדול לפנים ויהי. לאבי הקולטורה העולמית, יעזוב ישראל את מרכזו העתיק הזה, אשר התכונן בתקופה ארוכה, ויתנגש להצפון הצעיר, לתוך עם רך, אשר בהתפתחותו הרוחנית עודנו במצב הילדות, ופה, במשך מאות־שנים אחדות, יקום לנגד עינינו, כמו בתנופת שרביט קסם, צבור גדול. ונאדר של אלפי רבבות ישראל, אשר כמהו לא ראינו מעת גלותו מעל אדמתו! הקדם עודנו הוזה בחיק עצלותו ורקבונו הרוחני, עמיו הרחוקים בתכלית באמונתם וארחות חייהם מעמי המערב אינם מסוגלים לקבל השפעה יתרה מהאחרונים, ובעמדם רחוקים ונבדלים מהמרכז הקולטורי של מין האנושי, הנה גם ישראל השוכן בקרבם לא יעשה חיל